בהתחלה ניסיתי לשלוח הודעות לכאלה שנראו לי מעניינות.
היה לי ברור שמי שמעניינת אותי כנראה מעניינת עוד רבים אחרים, וכדי לבלוט בשטח עשיתי את מה שאני עושה בדרך כלל כדי לבלוט בשטח.
לאחת, שכתבה קצת מתנשא, שלחתי:
לאחרת, שכתבה שאוהבת בושם מסויים, שלחתי:
הייתי כבר על סף יאוש כשכתבתי לשלישית:
רגע לפני שוויתרתי על הניסיון, החלטתי לשנות טקטיקה - לכתוב פרופיל שיהיה שונה משל כל אחד אחר, בתקווה שיבלוט. אם מוחמד לא בא אל ההר, אולי, מאיזושהי סיבה שאני לא מבין כי אני לא מבין נשים, ההר יבוא אל מוחמד.
זה מה שכתבתי על עצמי:
החל מ
אבל לפני חודש בערך קיבלתי הודעה ממנה:
היה לי ברור שמי שמעניינת אותי כנראה מעניינת עוד רבים אחרים, וכדי לבלוט בשטח עשיתי את מה שאני עושה בדרך כלל כדי לבלוט בשטח.
לאחת, שכתבה קצת מתנשא, שלחתי:
"אני מנחש שלא תקראי את ההודעה הזאת.לא ענתה.
אולי כי היא תלך לאיבוד בין כל אלף ההודעות שאת מקבלת ביום, כיאה למישהי שהתמונה שלה די סבבה (נשבע שזאת לא מחמאה בשקל. סתם מחפש סיבה). או אולי כי ראית את התמונה שלי פה בקטן ופיסת המידע הזאת הספיקה לך כדי להגיע למסקנה, עוד מבלי לפתוח את ההודעה. שזה הגיוני.
קראתי את מה שכתבת, וזה עיצבן אותי קצת. הרגשתי שאת מתנשאת. ובגלל זה כתבתי לך בהתחלה הודעה אחרת, שגנזתי. היא היתה 'הלו בובה אני לא מבין מה כתבת מה זה כל המילים ארוכות כל אחת אינציקלופדיה אביב מה זה פה פסיכומטרי פחחח צחוקים.'
התחרטתי כי (אני חושב ש)הבנתי למה כתבת טקסט פסודו-מתנשא שכזה. או שאת רוצה להרחיק קהל לא רצוי, או שרצית ליצור פרובוקציה שתעודד הודעה מהקהל הרצוי. במקרה שלי לא יודע אם הצלחת. אדע לאיזו קבוצה אני שייך כשאגלה אם תעני או לא להודעה הזאת.
אם לדבר תכלס:
יש לי חוש הומור עצמי ממש טוב. לפעמים אני מגלה שהוא יותר מדי טוב, כי אנשים כבר לא מבחינים בינו לבין המציאות והופכים אותי למושא ללעג.
וגם, אני מודה שאני יכול לנהל שיחה רצינית על מלאי די מוגבל של נושאים (שרובם בטח גם לא יעניינו אותך). שיחה לא רצינית, מאידך, אני יכול לנהל על כל נושא. אני גם די טוב בלהעמיד פני מתעניין, אם את מחפשת מישהו שכאילו טוב בלהקשיב.
ויש לי עוד כמה תכונות אבל פתאום שמתי לב שהשקעתי יותר מדי זמן בהודעה הזאת וזה כבר די פתטי."
לאחרת, שכתבה שאוהבת בושם מסויים, שלחתי:
"טוב, שמעי קטע:גם היא לא ענתה.
לפני כמה ימים היתה לי יומולדת (לא אירוע מרגש במיוחד בדרך כלל), וכמו כל שנה אמא שלי שיגעה אותי כדי שאני אגיד לה מה לקנות לי, וכמו כל שנה אני ניסיתי לשכנע אותה שאני לא צריך/רוצה מתנות.
בדרך כלל אני מצליח בזה, אבל השנה לא - היא הביאה לי בחגיגיות בקבוק בושם. שאלתי אותה מתי בפעם האחרונה היא ראתה איזשהו בקבוק בושם ששייך לי, והיא לא ידעה לענות, בעיקר בגלל שאני לא בחור של בשמים כי זה תמיד נראה לי מזויף (אני כנראה טועה כי זה נראה כאילו רוב האנשים כן בקטע).
בקיצור, הבושם הזה יושב לי על השולחן מול העיניים כבר שבוע מבלי שאני אקדיש לו תשומת לב.
ועכשיו אני מדפדף אצלך פה בפרופיל, קורא ומחפש פירצה כי די השתדלת לחסום את כולן, עד שקפץ לי לעין השם הזה, Silver Scent.
בטח ניחשת כבר. זה בדיוק הבושם שאמא שלי קנתה לי.
עכשיו, אם זה לא סימן משמיים למשהו אז אני כנראה לא מבין בסימנים משמיים (או מאיפשהו, בואי לא ניתפס לסמנטיקה).
כמובן שגם יכול להיות שזה פשוט הבושם הכי פופולרי ביקום כרגע וזה סתם צרוף מקרים, אבל אין לי שום דרך לדעת את זה בגלל שאני, שוב, לא בחור של בשמים."
הייתי כבר על סף יאוש כשכתבתי לשלישית:
"היי,כמו שניחשתם בטח, גם היא לא ענתה לי. במקרה הזה, לא מאשים אותה.
נכנסתי לקרוא את מה שכתבת בגלל התמונות, וניסיתי להבין אם יש איזשהו סיכוי להתאמה בנינו.
מסקנות:
"מעדיפה וניל על שוקו" - עקרונית אני מעדיף שוקו, אבל שוקו לבד משעמם לאורך זמן. אז אני לא בטוח.
"אוהבת לצפות בערוץ 8" - הערוץ האהוב עלי (או לפחות זה מה שאמרו לי להגיד).
"מתה על סדרות נוסטלגיות" - פה אנחנו חלוקים. כמעט תמיד, כשראיתי סדרה שאהבתי פעם שנים אחר כך, היא אכזבה אותי והרסה לי את כל הזיכרון ממנה. דוגמא בולטת: רובוטריקים.
"אוהבת כל מה שקשור לטבע" - הבעיה שלי עם טבע היא בדרך כלל אנשים שנמצאים בטבע הזה ביחד איתי. לפעמים אני מעדיף להיות לא בטבע ובלי אנשים מאשר כן בטבע עם אנשים.
"מעדיפה כלבים על פני חתולים" - מסכים. יש לי ניסיון מר עם חתולים (עם חתולה אחת ספציפית. ארחיב אם זה מעניין (מנחש שלא)).
"אוהבת את הקיץ יותר מהחורף" - הממ, לא. אני איש של חורף (כאילו, אני מעדיף אביב או סתיו, אבל אם הבחירה היא רק מול הקיץ אז חורף).
"מתה על עוגת גבינה אפויה!!" - אני דווקא מעדיף כושיות. עוגות, כן?
כמו שאת רואה, אין מסקנה חותכת."
רגע לפני שוויתרתי על הניסיון, החלטתי לשנות טקטיקה - לכתוב פרופיל שיהיה שונה משל כל אחד אחר, בתקווה שיבלוט. אם מוחמד לא בא אל ההר, אולי, מאיזושהי סיבה שאני לא מבין כי אני לא מבין נשים, ההר יבוא אל מוחמד.
זה מה שכתבתי על עצמי:
לא ברור איך ולמה, אבל הדבר הזה פתח את שערי הגיהנום. פתאום הוצפתי בעשרות הודעות. כן, אני. הוצפתי. בהודעות. מנשים. כן, מנשים."בגלל שאני די מאמין בקלישאה "לכל סיר יש מכסה" (ולמרות שלפעמים אני חושב שאולי אני בכלל פינג'אן), אני אנסה לכתוב כמה פרטים על עצמי למרות שאני לא טוב בזה כל כך (מיד אדגים עד כמה אני לא טוב בזה):
היחס בין כמות הספרים שאני קונה לעומת הכמות שאני קורא הוא 3 ל-1; אני אוסף מטבעות של 10 אגורות ללא מטרה נראית לעין; עדיין קונה דיסקים למרות שכבר אין לי שום דרך לנגן אותם; כותב בלוג שאף אחד לא קורא; יש לי (רק) גומה אחת; הבלמים באופניים שלי לא עובדים (עדכון - גנבו לי את האופניים. מניח שהגנב לא טרח לתקן את הבלמים, אז זה עדיין נכון); יש לי חולצה בצבע תכלת עם הכיתוב EAT SHIT וציור של קשת בענן שלא לבשתי אף פעם; עד גיל 6 לא הצלחתי לבטא את המילה "מלפפון"; היה לי פעם קטע של להחליף צבעים של שרוכים בנעליים אבל זה עבר לי. וקוראים לי מיקו. לא אני בחרתי.
אני אוהב לעשות כל מיני דברים, חלקם מיוחדים, רובם לא, ובחלקם אני טוב, ברובם לא, אבל יש דבר אחד שאני מאוד אוהב לעשות, אולי יותר מכל דבר אחר - כלום. לדעתי אני גם ממש טוב בזה (קצת קשה לי להסביר למה אני ממש טוב בזה, כי בסך הכל לא צריך לעשות כלום כדי לעשות כלום). יכול להיות שטיפשי מצידי להודות בזה, כי אני לא בטוח שזה מוסיף לי נקודות זכות, אבל אני בקטע של לפרוס את הקלפים על השולחן (עוד לפני שיש שולחן בכלל), אז שיהיה.
אני מחלק את החיים שלי לשני חלקים - מה שהיה ומה שיהיה.
ממה שהיה אני די מרוצה (אם מתעלמים מהרוב).
מה שיהיה עדיין לא היה, אז לגבי זה אני אמביוולנטי.
אני איש מכירות גרוע. את זה אני יודע די מזמן. וזה בא לידי ביטוי גם פה, כשאני צריך למכור את עצמי.
כאילו, איך אני אמור להעביר בכמה שורות משהו שיגרום למי שקוראת את זה לחשוב לשנייה שאני מיוחד. ואם אני לא מצליח אולי אני לא מיוחד בכלל.
מה שכן, אני רק בטוח שבת הזוג שלי תהיה חייבת לאתגר אותי. שכלית בעיקר, אבל לא רק. מישהי שתצליח להוציא אותי טמבל בוויכוח. זה מדליק אותי ממש. בקיצור, היא צריכה להיות יותר חכמה ממני (לא חוכמה גדולה, אבל בכל זאת)."
החל מ
"בהחלט כרטיס מוזר..במיוחד אם מקווה לקבל פניותדרך
ובכל זאת..היה קסם
איך אתה עם חתולים?"
"אתה חמוד, חבל שאני גרה באילת. אבל אם הייתי גרה בתל אביב לא הייתי כותבת לך שאתה חמוד.. אז הרווחת."ואפילו
"מה דעתך שנעשה כלום ביחד?" [הערת העורך: ובאמת לא עשינו כלום ביחד :( ]מה עשה את השינוי? באמת שאני לא יודע. מיותר אפילו לנסות להסביר את זה.
אבל לפני חודש בערך קיבלתי הודעה ממנה:
"היי מיקו.מאז לא קראתי יותר הודעות.
על פי הכתוב מסתמנת אינטלגנציה (בהנחה שאתה אכן הכותב ),
על כן, לא בטוחה שעומדת בדרישה היחידה : "היא צריכה להיות יותר חכמה ממני"..
נעים מאוד, xxx"
