הקו הזה לא לוקח אותי לשום מקום מועיל. לא יודע למה עליתי עליו. כנראה בגלל הגשם.
התישבתי בספסל האחורי וניסיתי להבין איפה אני אמור לרדת.
"שלום."
מה? מי זאת?
"שלום."
או איך שאמרתי לעצמי בראש - שלוווום, אחות!
"אני יכולה לשבת?"
ברור.
"ברור."
"ואני יכולה לשאול אותך כמה שאלות לסקר?"
ידעתי שיש קץ'.
"בסדר. אין לי משהו אחר לעשות."
"זה יהיה קצר. מבטיחה."
זה בדרך כלל מה שאני מבטיח.
"יש לך עד הסנטר." (בדיעבד הקו בכלל לא הגיע לסנטר. אבל בסדר, זה לא שאני ממהר לאנשהו)
היא שלפה דף.
"טוב, נתחיל. קודם כל - זכר. את זה אני מנחשת לבד."
היא הקיפה.
"מגורים?"
"תל אביב".
"תל אביב. אחלה. קבוצת גיל.. 30 עד 35?"
היא כבר התחילה להקיף עוד לפני שהספקתי לענות.
"הממ, לא."
"אז...?"
היא אשכרה התלבטה לאיזה כיוון לתקן. שלוש מילים - Just For Men.
"25-30".
"אוקיי. עכשיו לחלק היותר מעניין: איזה תכונה שלך הכי היית רוצה לשפר?"
אה. אז זה סקר כזה. ברור שאני לא הולך לענות עליו ברצינות.
"הייתי רוצה להיות יותר גמיש. גמיש פיזית. אבל בלי לעשות יוגה."
היא היתה אמורה לבקש ממני לענות ברצינות. אבל לא, היא כתבה את זה.
"בסדר גמור. אם היית יכול לבקש משהו, כל דבר, מה זה היה?"
פה כבר התחלתי להרגיש שהסקר הזה קצת מוזר. הלכתי לכיוון מלכת היופי.
"שלום עולמי."
"באמת?"
"באמת. העולם יהיה מקום יותר טוב אם יהיה שלום עולמי."
מודה שלא חשבתי על המשפט המטומטם הזה באותו רגע, אלא בשיחה על טקס מלכת היופי שבוע לפני כן.
"מצויין. שאלה אחרונה: מי המודל לחיקוי שלך?"
זה קל.
"מספר 9, אייל ברקוביץ'."
היא כתבה גם את זה. עם ה'מספר 9'. כאן כבר הייתי בטוח שמשהו לא בסדר אצלה, אבל לא הצלחתי להצביע על בדיוק מה.
"יופי. זהו. לא היה נורא, נכון?"
נורא? זה הדבר הכי מעניין שקרה לי היום.
"תגידי, אפשר לשאול מה המטרה של הסקר?"
"בטח. אנחנו רוצים לשנות את העולם, אז אנחנו בודקים מה מפריע לאנשים בחיים, ומה השאיפות שלהם, ואחר כך אנחנו נשנה את מה שצריך."
WTF?? ניסיתי להישאר קול.
"יומרני קצת, לא? מי זה 'אנחנו'?"
"אה. אני מהמרכז לסיינטולוגיה."
פה הייתי צריך כמה שניות לחשוב. לא רציתי לצאת חרא מתנשא כמו שאני בדרך כלל יוצא עם אנשים מאמינים בשיחות על דת (אבל ככה יוצא תמיד משום מה. אולי אני חרא מתנשא).
ניסיתי מהר לסדר לעצמי בראש את כל מה שאני יודע על הסיינטלוגיה, שזה לא הרבה:
- מייסד הדת הוא סופר מדע בידיוני שאמר (על פי מקורות זרים) "אתה לא תתעשר מלכתוב ספרות מדע בדיוני. אם אתה רוצה להתעשר - תמציא דת!"
- הם מאמינים שהיסטורית האדם על כדור הארץ התחילה עם דיקטטור גאלקטי שלפני 75 מיליון שנה הביא כמה מיליארדי אנשים לכאן ואז הפציץ אותם עם פצצות מיימן. אנחנו צאצאים של השורדים.
- כל "מאמין" צריך לשלם סכום מסויים כדי להשתתף בקורסים שמקדמים את ה"level" שלו. קצת כמו World of Warcraft, רק שאתה משלם בכסף ולא בחיים שלך.
- טום קרוז הוא סיינטולוג. וגמד.
 |
| הוא בטח טס עם קרוז קונטרול. הבנתם? "קורז קונטרול" חחחחחחחחח :)))) |
"איך בדיוק אתם הולכים לשנות?"
"צעד צעד. קודם כל נתקוף את הבעיות שמפריעות לרוב האנשים, שאגב, תתפלא, אבל לחלק גדול מהאנשים הכי מפריעות בעיות זוגיות."
ניסיתי להמשיך להראות רציני. זה היה ממש קשה.
"כאילו, אצל נשים בעיות מציאת חתן ואצל גברים בעיות אין אונות?"
היא צחקה. מדהים שרק עכשיו.
"אבל איך? איך תגרמי לשלום עולמי לדוגמא?"
"אין לי תשובה לזה עכשיו, ככה סתם. אנחנו עושים עבודה רצינית. אולי אם תגיע אלינו לשמוע קצת זה יהיה קצת יותר ברור."
"לא חושב. לא נראה לי ששלום עולמי יגיע מאיזושהי דת שלא קוראים לה 'בודהיזם'."
"תתפלא. אתה באמת צריך להגיע. נראה לי שתתחבר לזה."
רציתי לשאול אם יש כוסיות, אבל שמתי לב עוד קודם לזקנה שישבה לפנינו והקשיבה.
"וכמה התענוג יעלה לי?"
"כלום. אתה יכול להגיע לקורס מתי שתרצה."
אני לא נופל בפח זה.
"אה, אז זה כמו סמים. פעם ראשונה חינם."
לשניה הסיחה את דעתי השאלה למה עם זונות זה לא חינם בפעם הראשונה (ככה סיפרו לי), וכששמתי לב לשינוי בהבעת הפנים שלה כבר היה מאוחר מידי.
"אני רואה שאתה לוקח את זה לכיוון שלילי. טוב, תודה רבה לך על הזמן."
היא צילצלה בפעמון וקמה.ססעמק, שוב יצאתי חרא מתנשא.
מזל שלא איכפת לי.
