עשרת הסרטים הכי טובים שראיתי ב-2015

בגלל משבר כתיבה מתמשך, איתגרתי את עצמי הפעם - עשרה סרטים מעשר מדינות שונות.

רציתי גם, כמו בשנים הקודמות, להמליץ לכם על עשרה סרטים גרועים לטובת האנושות אבל אשכרה לא מצאתי עשרה כאלה. התמזל מזלי.

חולית של חודורבסקי - Jodorowsky's Dune

(ארה"ב)

זה אלחנדרו חודורובסקי.

הוא במאי. והוא די משוגע.

ולפני 45 שנה בערך הוא ניסה לעשות את הגרסה הקולנועית ל"חולית", כנראה ספר המדע הבדיוני הכי פופולרי אי פעם (חוץ מהתנ"ך, אולי). 

ניסה, ונכשל. אבל זה כנראה הכישלון הכי (מתנצל מראש, זוהיר בהלול) ספקטקולרי שהקולנוע ראה. הוא קיבץ אמנים מכל העולם, מין נבחרת כוכבים, והגה פרוייקט כל כך שאפתני שלא היה שום סיכוי, עם הטכנולוגיה שהיתה בתחילת שנות ה-70, לממש קמצוץ ממנו (קמצוץ כן מומש שנים אחר כך ב"מלחמת הכוכבים" ו"הנוסע השמיני" שהושפעו ממנו מאוד).
אבל הוא כן היה מספיק מעניין כדי ששני דורות אחר כך יספרו עליו בדוקומנטרי שגרם לי לחייך חיוך דבילי במשך שעה וחצי וכאבים בלחיים שגרמו לי לדחות את התור לרופא השיניים שהיה לי באותו שבוע.

ויקטוריה - Victoria

(גרמניה)

קודם כל, התאמצתי מאוד כדי למצוא את ויקטוריה באתרי ההורדות. כל חיפוש על השם העלה אין סוף תוצאות מעולם הפורנו. על חלקן התעכבתי. מעניין אם יש סטטיסטיקה על מה השם הפיקטיבי הפופולרי ביותר לכוכבות פורנו. (עדכון - יש).
היה קשה (!?), אבל מצאתי בסוף.
לויקטוריה יש טריק טכני שקשה להתעלמם ממנו - הוא רץ בזמן אמיתי - שעתיים וקצת, לכאורה בשוט אחד ארוך, בלילה אחד ברחובות ברלין. והיה לי קשה מאוד להתנתק מהטריק הטכני הזה. כל הזמן חיפשתי חיתוכים מוסתרים, כמו אלה שהיו ב"בירדמן". לא מצאתי. וזה עיצבן אותי, כי לא חשבתי שאפשרי לצלם סרט שמתרחש בחדרים, בתים, רחובות, חניונים, בנקים ומכוניות בזמן אמיתי בלי שום קאט. חשבתי שעובדים עלי. ואני לא אוהב שעובדים עלי. (!!!)
כסיימתי לצפות רצתי לקרוא איפה הטריק ומה פיספסתי (לא באמת רצתי, אני כבר לא רץ למקומות בגילי. הכל מנוהל מהספה). ולא פיספתי. כלום. הוא באמת צולם בטייק אחד ארוך. אין לי מושג איך עשו את זה. יש בו עשרות שחקנים ומאות (לא יודע להעריך באמת כמה, סתם זרקתי) שורות דיאלוג. והתרשמתי/התחרפנתי עוד יותר כשגיליתי שהם הצליחו לצלם את הכל בניסיון השלישי! רק בשלישי! וזה פסיכי!!!!
טוב די.
סרט טוב בסך הכל.

השבט - The Tribe - Плем'я

(אוקראינה)

דוגמא הפוכה ל"ויקטוריה" - גם ב"השבט" יש טריק טכני שבולט מיד - אין בו דיאלוג. לא וורבלי לפחות. כל השיחות בין הדמויות מתקיימות בשפת סימנים (ועוד הניב האוקראיני של שפת הסימנים, מה שזה לא יהיה). ו-וואלה, שכחתי מזה די מהר. הייתי עסוק במציאות שכנראה קיימת אבל לא לידי (כי אני לא נמצא בפנימיה של חירשים אילמים, כמו זאת שבמרכז הסרט). זה סרט אלים, ברוטאלי אפילו, עם סצנות שמזעזעות גם שועל מאולחש כמוני. יש בו זנות, ביריונות, רצח ואפילו אלימות מילולית, איכשהו. ו"איכשהו" היא המילה המדוייקת במקרה הזה, כי הצופה לא מבין שום דבר ממה שהדמויות אומרות, אבל מבינים בגדול על מה הם מדברים וזה אשכרה מספיק.
החצי השני שלו גובל בסרט סנאף, ראו הוזהרתם.

נעורים - Youth

 (איטליה)

סרט שמתנהל ברובו בבית מלון ומככבת בו רייצ'ל וויז, מס' 1:

ב"נעורים", יש דיאלוגים. אפילו די הרבה. אבל הוא גם מאוד אסטטי. הושקעה בו כל כך הרבה מחשבה על כל דבר שרואים בכל פריים, שבכיף אפשר לצפות בו על mute. קצת כמו סרט של ווס אנדרסון בלי הומור קווירקי.

וגם - הארווי קייטל.

בן 77. עוד רגע ימות.

אחת ההזדמנויות האחרונות ליהנות ממנו.

וגם ממנה, מי שהיא לא תהיה.

הלובסטר - The Lobster

 (אירלנד/בריטניה/יוון/צרפת/הולנד) <-אמיתי. לא כתבתי בטעות את המשתתפות ביורו 2016

סרט שמתנהל ברובו בבית מלון ומככבת בו רייצ'ל וויז, מס' 2:

אני לא רוצה לספיילר את "הלובסטר", כי באמת עדיף לראות אותו בלי לדעת עליו כלום.

רק אגיד שבמרכזו עומדת שתי דילמות: (בציטוט מדוייק מהסרט עצמו)
"מה עדיף, למות מקור ורעב ביער, להפוך לחיה שתאכל על ידי חיה אחרת, או לדמם מהאף מפעם לפעם?"

ו"מה יותר קשה, להעמיד פנים שאין לך רגשות בזמן שיש, או להעמיד פנים שיש לך רגשות בזמן שאין?"

שינת חורף - Winter Sleep - Kış Uykusu

(טורקיה/תורכיה)

סרט שמתנהל ברובו בבית מלון ולא מככבת בו רייצ'ל וייז, מס' 1:

סלידתי מסרטים ארוכים ידועה בציבור. את רובם אני בכלל לא מתחיל, ואת אלה שכן אני מחלק מראש לחתיכות סבילות.

את "שינת חורף" חילקתי לשלושה חלקים של שעה ו-5 דקות.

כן, הוא ארוך. וטוב. שלוש השעות עוברות כמו גג שעתיים.

הוא ארוך כי הוא כתוב יותר כמו רומן ספרותי. מרכז הסרט, להרגשתי, היה לא העלילה אלא שיחה בין הגיבור הראשי לאחותו שנמשכת 25 דקות, על אהבה, אלוהים, אגו ומשמעות החיים עצמם (כן כן), מבלי שהשיחה באמת תתרום לקו העלילה המרכזי. 

הכל מתבשל לאט, ועל רקע הנופים המדהימים של אנטוליה שעושים חשק ל [אני כבר 2 דקות כותב ומוחק כל מיני המשכים לשורה הזאת ונראה לי שמספיק].

אי התירס - Corn Island - სიმინდის კუნძული

(גאורגיה AKA גרוזיה)

בגלגול אחר אני בטוח שהייתי אנטרופולוג. או דרוזי.

איים שנוצרים בקיץ, כשמפלס המים יורד, אני מכיר היטב, מהכנרת.

ניצול שלהם לצרכים חקלאיים, אני לא מכיר. (כן מכיר ניצול ציני)

גם ב"אי התירס" אין כמעט דיאלוג. יש איש, נכדה, ולפעמים כל מיני עוברי אורח שחומדים בנכדה. ואי קטן. ואני יכול לגלות לכם את העלילה כי היא די ברורה מההתחלה - האיש מגיע לאי שנוצר, ומגדל עליו תירס כדי שיהיה מה לאכול בחורף.

מינימלזים, זאת מילת המפתח. אתה יודע מה הולך לקרות, כי מה כבר יכול לקרות על חתיכת אי באמצע נהר. אבל אתה רואה, כי זה כמו שיראו לך סרט בהילוך מהיר כזה, של צמח שהופך לפרח, או של גולם הופך לפרפר. אתה רואה, כי זה יפה.

מאמי - Mommy 

(קנדה)

דברים שעלו לי לראש כשראיתי את "מאמי":

1. איזה קשה זה, לגדל ילדים.
2. איזה קשה זה יהיה עוד רגע, לגדל ילד(ים?).
3. איזה קשה עובדת אישתי (שתחייה), שעובדת עם ילדים כמו הילד הזה מ"מאמי", כל יום כל היום.

[הערת העורך - אישתי (שתחייה) קראה את זה עכשיו וביקשה להוסיף שהילד שמשחק את הדמות הראשית הוא גאון ושהסרט ריתק אותנו ושהוא מעולה. מי אני שאחלוק עליה.]

לוויתן - Leviathan - Левиафан 

(רוסיה)

אני תמיד אוהב שסרטים מפריכים לי את הקלישאות והדעות הקדומות שיושבות לי בראש על מדינות ואזורים מסויימים.

כמו סרט אירני שמראה לי שהם דומים לנו ולא מפלצות. סרט ברזילאי שמראה לי שיש בריזלאים רגילים כאלה, שלא חיים בפאוולות ומשחקים כדורגל בחוף. או סרט יפני לא פסיכופטי.

אבל "לוויתן" לא הפריך לי אף דיעה קדומה. הוא רק אישש אותן. הוא מלא בשחיתות ו-וודקה. בדיוק כמו שאני מדמיין את רוסיה של היום.

קאג'אקי - Kajaki

(בריטניה)

אני אוהב סרטי מלחמה.

המסקנה שלי מכמעט כולם שמלחמה זה אחושרמוטה מטומטם.

בקאג'אקי, שנקרא בארה"ב Kilo Two Bravo כי האמריקאים זקוקים לשם קליט, חיילים בריטים שמשום מה נמצאים באפגניסטאן נתקעים בשדה מוקשים. וזהו בערך (מבוסס על סיפור אמיתי, לא שזה משנה משהו). לדעתי לא היו בו בכלל חילופי יריות, שזה בהחלט שיא לסרט מלחמה.

אבל זה טוב ומותח ומקפיץ ואחלה.

וגם תוך כדי הצפיה עשה לי חשק לטייל באפגניסטאן מתישהו בעתיד עוד 50 שנה ככה. אבל אז קראתי שהוא צולם בכלל בירדן, ולשם אני יכול ללכת כבר היום. אבל אני לא כי חורף עכשיו ולמי יש כח.

זהו. 

רציתי לכתוב יותר, כי באמת ראיתי מלא סרטים מעולים, אבל לא הולך לי כל כך.

אבל תדעו שכדאי לכם לראות גם את "Foxcatcher" הקריפי, "חיית לילה" הגם קריפי, "The Drop" עם הזדמנות אחרונה בהחלט ליהנות מג'יימס גנדולפיני, "מקס הזועם" שכל כולו מרדף המכוניות הכי היסטרי שראיתי בחיים, "משימה בלתי אפשרית 5" (לא זוכר אם יש לו שם שקר כלשהו) שהיה כיף לאללה למרות טום קרוז, ו"סיפורים פרועים" שהיה במקור ברשימה הזאת אבל ראיתי אותו מזמן מדי כדי לכתוב עליו. וגם "טימבאקטו", "71", "Slow West" ועוד סרט נורווגי עם שם ארוך ששכחתי שמנסה ממש להיות טרנטינו בשלג ורוב הזמן די מצליח לו.

זהו 2.

שנה טובה.