23 בנובמבר 2011

שונא


אני מתיישב על המחשב עכשיו, ב-1:46 בלילה, מבולבל. קצת שתוי, אבל בעיקר מבולבל.

אני לא מבין כל מיני דברים, בעיקר דברים שקשורים באנשים אחרים. אני אנסה להעביר את מה שמבלבל אותי כאן בכתב (אם אי פעם היה לי freestyle, זה זה).

אני לא מבין איך זה שאני במיעוט שלא אוהב לשנוא סתם את מי ששונה ממנו. לא מבין. איך יכול להיות שהרוב שונא אוטומטית כל מי שאחר? שזה נורמלי לשנוא את כל מי ששחור יותר, או לבן יותר, או מדבר במבטא יותר, או חושב טיפה שונה, או הרבה שונה, או שר הבי-מטאל, או שר מזרחית, או פליט ממדינה שאונסים בה כל בחורה שניה (כשאת הראשונה רצחו כשהיא נולדה כי היא נקבה ונקבה זה לא טוב), או ילד של פליט ממדינה שאונסים בה כל בחורה שניה (כי הם יגדלו ויקחו לנו את כל מקומות העבודה. נמאס מכל הסודאנים האלה שתופסים לי את כל משרות ההיי-טק) , או מוסלמי יותר, או יהודי יותר, או יהודי פחות, או סתם מישהו חסר דת.

לא משנה מי אתה, כמה השפעה יש לך על מי שאתה (לדוגמא אם אתה בן 3), ומה אתה חושב, יהיה מישהו במדינה שלנו שישנא אותך. כן, אותך. ישנא באמת, לא סתם. כי אתה חרדי מניאק אוכל חינם, או שאתה עוכר ישראל וגייס חמישי, או שאתה חרא נצלן שמתחמק ממילואים, או שאתה בן זונה שמעלים מיסים ובגללך כולם משלמים יותר מיסים. לא משנה מי אתה, אתה בטוח נופל לתוך איזושהי תבנית שמישהו אחר שונא, והוא יהיה בטוח שאתה מקור כל הרשע בעולם ובלעדיך המקום הזה יהיה מקום טוב יותר. ואני לא מבין איך כולם ממהרים כל כך לשנוא.

אני הרבה פעמים מנסה למצוא איפה אני טועה. כי בסופו של דבר, הרוב צודק, לפחות ברוב הפעמים, ואם הרוב שונה ממני אז אולי אני טועה. אולי ככה צריך להיות, וזה טבעי לשנוא מישהו שהוא לא כמוך. אולי זאת הנורמה כי זה הטבע האנושי, ואני הדפוק. היפה נפש. זה שלא שונא אפילו את השכנה שלו למרות שהחתולה שלה מחרבנת לי מחוץ לדלת כבר חודש.

השבוע מלאתי טופס פרטים על עצמי באיזושהי חברה ממשלתית שמשום מה שוקלת להעסיק אותי. אחד הסעיפים בטופס היה "דת" (זה הזכיר לי טופס ויזה שמלאתי כשניסיתי להיכנס ללאוס, ואחד הסעיפים בו היה Race, ולא ידעתי מה אני אמור לשים שם אז רשמתי אפרו-אמריקאי). ידעתי מה אני אמור לכתוב שם. כנראה "יהודי". לא כי אני מרגיש יהודי, אלא יותר בגלל שאולי יש מישהו ששונא בצד השני של הטופס שלא יאהב את זה שלא כתבתי "יהודי". מצד שני, אני משתדל מאוד לא לשקר על עצמי לכל מי שמנסה להעסיק אותי (אולי בגלל זה אף אחד בינתיים לא רוצה להעסיק אותי), ולכתוב את זה שם נראה לי כמו בגידה בעקרונות שלי. אבל בסוף נשברתי, וכתבתי "יהודי?". כן, עם סימן שאלה. נקווה שאף אחד לא שם לב.

ולפני לא יודע כמה זמן, מישהו (מה קורה, אביתר?) שאל אותי על איך אני חושב שהעולם יראה בעתיד. אמרתי שנראה לי שבעוד 100 שנה, ההבדל הראשון שיהיה בולט הוא שאף אחד לא יעבוד, כי כבר יהיו מכונות שיעשו הכל בשבילנו עד לרמה שתהיה אבטלה כל כך גבוהה שיחליטו לבטל את כל הרעיון הזה של כסף, ויהיה קומוניזם שיכול להחזיק את עצמו בקלות. כולם יקבלו את כל מה שהם צריכים וכמעט אף אחד לא יצטרך לעבוד בשביל זה. אבל ההבדל היותר משמעותי יהיה תרבותי, כי כולם יהיו בערך אותו דבר. לא תהיה יותר תרבות מערבית, מזרחית, אירופאית, ברברית, או פרמטיבית משום צורה. כמו שכבר עכשיו כולם שואפים לחיות את ה-American Dream (גם מי שטוען שסולד מזה), נראה לי שבעתיד כולם יתכנסו לאותו מודל של צורת חיים, יראו ויעשו אותו דבר, והחיים יהיו בעצם פרק ארוך במיוחד של Star Trek. אבל בתקופה האחרונה אני כבר לא בטוח כל כך שזה יקרה. נראה לי שכל היתוך התרבויות הזה שקורה בכל מקום בעולם בערך, רק מוציא את הטבע האנושי החוצה, והטבע האנושי הוא כנראה לשנוא. גם במדינות אירופה לדוגמא, שהן כרגע הסמן הכי סובלני שיש, הרוב שונא את המיעוט שמגיע אליהם למדינה ואוכל שווארמה. ולפעמים נדמה לי שהדבר היחיד שמונע מרוב המדינות מלעשות למיעוט את מה שהרוב בהן רוצה הוא רק התוצאות של החוקים שהנהיגו בגרמניה לפני 70+ שנים.

וגם מפריעה לי הצביעות של הרבה אנשים שאומרים שהם חושבים כמוני, אבל בפועל חוטאים בשנאה בעצמם. לדוגמא הסלידה והשנאה האוטומטיים שאני רואה כל הזמן לדבר הזה שקוראים לו "ערסים". אני מבין את כל מי שלא מתאימה לו התלהמות, בוטות ואלימות מילולית (ופיזית, אם אתה לא נזהר), אבל מגעילה אותי ההכללה והדבקת התוויות שאני רואה על כל מי שיש לו טיפה חזות מזרחית. או גרוע מזה, מי שמעז לשמוע שיר של אייל גולן, או משה פרץ. הוא אוטומטית הופך ל"ערס". ואוטומטית הופך לפרמטיבי. ואוטומטית לא יכניסו אותו ל"יאיא". וכל זה אבל נתפס כנורמלי והגיוני אצלנו, כי אנחנו כן נכנסים ל"יאיא" ויש שם אחלה אוכלוסיה. בעעעעעעעע

ובלי ששמתי לב, כל החרא הזה הפך אותי גם לשונא. שונא את כל מי ששונא סתם. בעצם – שונא אותך. שונא אותכם. שונא את כולם. רק כי כולם שונאים. ממש שונא, ובטוח שכולם הם המקור כל הרשע ובלעדיכם המקום הזה יהיה הרבה יותר טוב.
והנה, הפכתי להיות כמו כל אלה שאני לא מבין.

איך לא הבנתי את זה לפני כן. כנראה שזה באמת הטבע האנושי. סססעמק.

Star Trek. העתיד לא יהיה כזה.


[הערת העורך: עכשיו התעוררתי ומצאתי את זה על המחשב. זוכר שכתבתי משהו, אבל לא את כל זה. זה נראה לי קצת עצבני, וכנראה זה קרה כי כתבתי את זה אחרי שחזרתי מהופעה קצת מיליטנטית של קוואמי והחלבות. השארתי את זה כמו שכתבתי. שיהיה.]



6 בנובמבר 2011

ש': "כאן?"


מיקו: ‫כן‬
ש': ‫אתה בטח תוהה מי זו‬
‫הגעתי לבלוג שלך במקרה לגמרי אתמול‬ ‫(חיפשתי משהו בגוגל על אייל ברקוביץ'.... :)‬
‫קראתי ראשית את הפוסט האחרון‬
 ‫שרק נתן דרייב לקרוא עוד‬
‫ואחרי שקראתי עוד‬ ‫הרגשתי דחף לא מוסבר‬ ‫רק לומר לך שאתה גאון.‬
  ‫ומצחיק.‬
 ‫לא קל להצחיק אותי‬
  ‫אבל שקראתי אותך‬ ‫צחקתי‬
  
  ‫צחוק אמיתי כזה.‬
  ‫זהו‬
  :)
 מיקו: ‫וואו‬
  
 ש': ‫אל תגיד לי שאתה לא יודע‬ ‫שאתה סוג של גאון‬
  ‫אתה בטוח המצחיק של החבר'ה‬
  ‫אבל יש משהו בראש שלך‬ ‫שעובד בצורה מיוחדת‬
  ‫שונה‬
  ‫גאונות כזו‬
  ‫אתה יודע שאתה מבין יותר מאחרים ‫הרבה דברים‬
  ‫אתה רואה הרבה דברים אחרת.‬
  
  ‫טוב‬
  ‫אני קצת מובך‬
  ‫נראה לי‬
 ‫לא מתאים לך‬
 מצחיק‬
  ‫קראת במקרה בלוג שאני כותב בעיקר בשביל עצמי‬
  ‫ואף אחד לא קורא אותו חוץ מחברים קרובים‬
  ‫ואיכשהו את מנחשת מה מתאים לי‬
  ‫זה מוזר‬
 מחייכת‬
 ‫מניחה שאתה גם מחובר לעצמך‬
  ‫החיים מרתקים בעיני‬
  ‫בייחוד הדברים המוזרים‬
  ‫והלא צפויים‬
 ‫לא יודע מה זה להיות מחובר לעצמי‬
 ‫המפגשים האלה עם אנשים חדשים‬
  ‫גם אם זה רק משהו קצר.‬
  ‫בגלל זה לא וויתרתי‬ ‫על התחושה הזו שאמרה לי לומר את מה שהרגשתי‬
  
  ‫אז רק עברתי כאן לומר לך את דעתי..‬
  ‫זהו‬רק כעת ירד לי האסימון. אתה חושב שאני מכירה אותך????תכתוב בגוגל "אייל ברקוביץ" ב24 שעות אחרונות ותגיע לבלוג שלך‬כתבת עליו בפוסט האחרון‬כך אני הגעתי לשם.‬טוב‬
  ‫אני דווקא לא המצחיק של החבר'ה‬
  ‫ואני די בטוח שאני לא גאון‬
 ‫למרות שאני אומר את זה כל הזמן‬
  ‫אבל רק כדי להצחיק‬
  ‫וגם זה לא עובד רוב הזמן‬
  
‫אתה רואה?‬
  ‫המשפט האחרון שלך...‬
  ‫גאוני :)‬
 ‫זה לא‬
  ‫זה סתם ההומור שלי‬
  ‫אני צוחק על עצמי‬
   
אז מותר להמשיך לקרוא את הבלוג או שהוא רק לחברים קרובים?‬
 מותר‬
  ‫ואני מודה‬
  ‫סקרנת אותי‬ ‫עוד מקודם‬
 ‫כי את האדם הראשון שנרשם לבלוג שאני לא מכיר‬
  ‫זה לא היה אמור לקרות‬
 ‫זו הסיבה שאמרתי שאלו הדברים היפים של החיים‬
  
  ‫למרות שזה לא קרה כדי שנכיר‬ ‫נתאהב‬ ‫ונתחתן.‬
  ‫כי אני כבר נשואה.‬
‫אבל יש סיבה‬ ‫לכל דבר‬
 ‫אני לא כל כך מאמין בזה‬
  ‫אני מאמין במיקריות חסרת משמעות‬
 ‫לא היית רוצה שאנשים שאתה לא מכיר יכנסו לבלוג שלך?‬
 זה לא קטע של רוצה‬
‫אני לא רואה איך זה יעניין אחרים‬
  ‫ואני לא כותב את זה כדי לעניין אחרים‬
 ‫מעניין מאוד‬ ‫מסתבר...‬
  ‫לפחות משעשע‬
 ‫אפשר לשאול מי את?‬
  ‫בערך?‬
 ש'
  ‫ירושלים‬
  35
 ‫נשואה + 2‬
  ‫ומי אתה?‬
 ‫מיקו‬
  28
  ‫תל אביב‬
  ‫רווק + 1 שהוא אני‬
 חח‬למה אייל ברקוביץ' עניין אותך היום?‬שאלה מצויינת‬אבל התשובה פחות מעניינת‬התערבות טפשית עם חבר‬ ‫על מתי אייל חזר לארץ‬שחקן גדול‬הכי גדול‬עדיין יש לי חולצה שלו משנת 94‬וואו‬ואני הולך איתה בבית כשאני לבד ואני בטוח שאף אחד לא יבואחחח‬אתה עדיין מובטל?‬כן‬יש לך חברה?אבל ש'את נשואהאני לא כזה:)חחחטוב, אז לא...לא לאאני כזה אני כזה‬אתה בסדר(איזה מבאס זה כשאומרים לך - אתה בסדר...)
לא הייתה לי התכתבות כל כך מוזרה מאז ששאלתי את סגול 59 מאיפה קונים את הדיסק הראשון שלו והוא ענה לי עם לינק להורדה לא חוקית באינטרנט‬
 חחחחחחחח‬
  ‫גדול‬
  ‫אתה פשוט מצחיק אותי‬
  ‫לא יעזור לך כלום‬
 ‫כי את לא מכירה אותי‬
  ‫אני יורה את כל החומר המוכן שלי‬
 ‫לאורך זמן אני משעמם‬
  ‫אז אני לא אשאר לאורך זמן‬
  ‫ואין מצב שאתה משעמם‬
  ‫גם לא את עצמך נראה לי‬
 ‫את עצמי בטוח לא‬
  ‫אני בחופש כבר כמעט שנה‬
  ‫בעיקר עם עצמי‬
 איך אתם מסתדרים?‬
  ‫אתה ועצמך?‬
 ‫אני שוקל לזרוק אותי‬
  ‫כי עוד מעט ייגמר לי הכסף‬
 ‫ואני כבר לא אוכל להיות ה-suger daddy שלי‬
 ‫ומה עצמך אומר על זה?‬
 ‫לא איכפת לי‬
  ‫אני איתי בשביל הסקס‬
  ‫מקסימום נמצא מישהו אחר‬
 עדיף מישהי‬
  ‫לא?‬
 ‫כן כן‬
  ‫מישהי‬
  ‫אני תמיד נופל בזה‬
 מה פרויד‬ היה אומר?‬
   
‫בן זונה הפרויד הזה‬
  ‫כבר אי אפשר סתם להתבלבל‬
 חחח‬
 ‫נו. האחרון זה חומר מוכן? כבר השתמשת בזה??‬
 ת'אמת לא‬אבל זה יהיה מעכשיו‬
 אתה רואה?‬
  ‫וזה טוב‬
 ממש טוב‬
 רגע‬
  ‫חייבת לחזור רגע אחרת‬
 ‫אתה לא חושב שיש לך ראש מיוחד‬ ‫סלש‬ ‫שונה‬ ‫סלש‬ ‫גאוני?
 אה‬לא‬ת'אמת יש לי חברים שאני די בטוח יותר חכמים ממני‬
  ‫ושלפעמים אני מרגיש שאני לא בקצב שלהם‬
  ‫אפילו בסתם שיחה‬
‫ויש לי גם חברים שהרבה יותר מצחיקים ממני‬
‫כשאני אתחיל להציק רק תגיד לי..‬את לא מציקהסתם טועהכי את עוד לא מכירה אותיחח
אתה חושב שאני אכיר?כי כתבת "עוד לא"לא כתבת "לא מכירה"כןפרוידדדדדדדדדדדדדדשיט‬אם לא היית נשואה הייתי מציע שניפגש כבר אחרי המשפט השלישי שכתבתמה שהוא לא היהאבל אמרתי שאני נשואה רק במשפט הרביעי:)
 ‫אתה בכלל לא מאמין במקריות?‬
  ‫ושלכל דבר יש סיבה?‬
 אני מאמין רק במיקריות‬
  ‫מיקריות ממש‬
 מה זאת אומרת שלכל דבר יש סיבה?‬
 ‫מי קובע את הסיבה הזאת?‬
 ‫קראת את "הסוד"?‬
 ‫אוי לא‬
 ‫אני יודעת שתגיד אוי לא‬
 ‫אם היה לי שקל על כל פעם שנקבה אמרה לי את זה‬
 חחח‬
 ‫הייתי יכול לקנות קוקילידה‬
 חחחח‬
  
  
  ‫ב"סוד" כתוב מי קובע את הסיבה?‬
  ‫לא כתוב בסוד מי קובע.‬
  ‫יש משהו בטוח‬ ‫שאנחנו לא יודעים מהו‬
  
  ‫היקום‬ ‫מכוון‬
  ‫נותן לנו סימנים‬
  ‫צריך להקשיב לו‬
  ‫הוא מקשיב לנו אגב.‬
  ‫תנסה לבקש‬
  ‫בלי ציניות‬
  ‫בלי ספק‬ ‫תקבל.‬
 ‫ביקשתי אין ספור פעמים‬
 ‫לא קורה לך, שאתה חושב על מישהו שלא פגשת שנתיים ולמחרת אתה פוגש אותו במקרה??‬
 ‫קורה!!!!‬
 ‫איך אתה מסביר את זה?‬
  ‫מיקריות?????‬
 כן‬
  
 ‫תחשבי כמה אנשים סתם עוברים לך בראש כל יום‬
  ‫מלא‬
  ‫לפחות לי‬
  ‫ולא שמים לב לזה אפילו‬
לא חשבתי על זה‬
אבל כשנפגשים עם אחד מהם בטעות פתאום שמים לב לאחד מתוך המאה שחשבת עליהם‬
‫וזהו‬
  ‫מאמינים‬
  ‫אותו דבר עם מילים חדשות‬
  ‫זה קורה לי תמיד‬
  ‫אני לומד מילה חדשה‬‫ופתאום שומע אותה כל יום
 זה אחלה נושא לפוסט‬
  ‫מקריות‬
 ‫מעניין‬
 אתה יודע משהו מיקו‬
  ‫נראה לי שאתה יכול‬
  ‫לפרסם את כל שיחה הזו‬
  ‫כפוסט‬
  ‫זה יהיה הפוסט הכי נקרא‬
  ‫אפילו לי בא לקרוא אותו כעת מההתחלה..........‬




4 בנובמבר 2011

שלום, אני מיקו, ואני מכור.

זהו, זה באוויר. אמרתי את זה.
אני מכור.
לא לסמים. לא לאלכוהול (למרות שפעם חשבתי שאני כן). לא להימורים. לא לסקס. לא לאוכל. לא לפורנו (למרות שפעם חשבתי שאני כן). לקפאין אני כן מכור, אבל קפה זה זול, אז לא איכפת לי.

אני מכור ל-Football Manager.

תורידו את הפרצוף הזה מהפרצוף. 

Empire Soccer
זה התחיל לפני 15 שנים בערך. אין לי מושג איך, אבל הגיע אלי המשחק Championship Manager 2. הייתי בטוח שזה משחק כדורגל רגיל, כמו איטליה 90 או Empire Soccer (הכי טוב בעידן טרום הפיפא). בחרתי קבוצה, זרמתי עם התפריטים, שהיו מפורטים מדי אבל לא בצורה שעוררה בי חשד. הגעתי סוף סוף למשחק הראשון, ולא הבנתי מה אני לא מבין שם, אבל לא הצלחתי לשחק. המשחק כאילו התחיל, אבל לא ראיתי כלום חוץ משורת טקסט שרצה בתחתית המסך ותיארה מה קורה במשחק שאני אמור לשחק בו אבל לא מצליח. ורק בנקודה הזאת חיברתי את השם של המשחק לחוויה - Manager. מאמן. מנהל. מה שזה לא יהיה, אבל לא שחקן. משחק שלם שעושים בו את כל מה שרק אפשר בכדורגל, חוץ מלשחק כדורגל. מעניין.

בנקודה הזאת התחילה ההתמכרות.
בגרסה הראשונה בחרתי לאמן את ווסטהאם, כי אייל ברקוביץ' (ברוך הוא ברוך שמו) שיחק שם. שיחקתי המון. שזה אומר המון בהייה בטקסט, והמון דימיון.

טקסט. ודימיון.

ב-99 יצא Championship Manager 3, ושם אימנתי את ברצלונה. הייתי המאמן שם בערך 20 עונות (שאחראיות לעובדה שלא הכנתי אף פעם שיעורי בית בכיתות י"א-י"ב), כשברובן כיכבו בקבוצה פאבלו איימאר וחבייר "הארנבון" סביולה, שהספיקו לפרוש בתוך המשחק הוירטואלי שלי כשבמציאות הם היו עוד בני 19. כשברצלונה האמיתית קנתה את סביולה האמיתי ב-2001, אמרתי לכולם שאני גיליתי אותו שנתיים לפני. א-נ-י.
וכאן נכנס הדבר הכי מוזר במשחק הזה - הוא גורם למי שמשחק בו להיקשר ריגשית לשחקנים בקבוצה הוירטואלית שלו. עד היום סביולה הוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב, ולא בגלל איך שהוא משחק כדורגל, אלא בגלל ש"קניתי" אותו עוד כשהוא היה בן 17.
אחר כך עברתי לשחק בגרסת העדכון של עונת 2001-2002. אימנתי שם את פאריז סן-ז'רמן, כנראה בגלל רונלדיניו, למשך כ-30 עונות, שאחריות באופן ישיר לממוצע הנמוך שלי בתואר הראשון ובעקיפין לעובדה ששום מוסד אקדמאי לא מסכים לקבל אותי לתואר שני.
בפעם הזאת הכי זכור לי השחקן ג'ולס ג'ילברט. חלוץ צרפתי, שנולד בשנת 2000, והגיע לקבוצה שלי בשנת 2018. כל זה קרה לי בשנת 2001. ומה שמדהים הוא שהחלוץ הזה לא קיים בשום מקום בעולם חוץ מבמשחק שלי, כי המשחק מייצר שחקנים פיקטיביים כל פעם ששחקן אמיתי פורש, עם כישורים שמבוססים על השחקן שפרש אבל עם שם רנדומלי (כך ראיתי פעם שחקן ישראלי שנוצר עם השם "מוחמד גרשון"). וזה יוצר מצב ממש מוזר - אתה נקשר לשחקן שלא קיים בכלל.
ב-2003 יצא Championship Manager 4, ושם כבר היה חידוש גדול - פתאום היה אפשר לראות את המשחק! אמנם רק בתצוגה עילית של עיגולים שזזים על רקע ירוק, אבל לפחות כבר לא צריך לדמיין.

לא צריך לדמיין!

בגרסה הזאת אימנתי שוב את ברצלונה. לא זוכר כבר למה, ולא זוכר כבר כמה, אבל אז שיחקתי פחות כי בזמן הפנוי שלי עבדתי כדי שיהיה לי כסף לקנות בירה. אבל זה לא ריפא את ההתמכרות.
כי ב-2004, עם הגיוס שלי לצבא, יצא Football Manager 2005. השם קצת שונה, אבל המשחק וההתמכרות נשארו ללא שינוי. לאט לאט, בקצת הזמן שהיה לי בסופי השבוע, לקחתי את ווסטהאם (שוב) למסע של 25 עונות מהליגה השניה ועד שהיא הפכה לקבוצה הכי גדולה בעולם, ועד שאני עברתי את פרגוסון בהיכל התהילה והפכתי למאמן הגדול בהיסטוריה. לא אני קבעתי את זה. זה היה באמת. כאילו, במשחק.

המאמן הגדול בהיסטוריה.

ב-2009, כשעברתי לתל אביב, החלטתי להתקין במחשב החדש בדירה החדש את Football Manager 2010. אימנתי את מאנצ'סטר סיטי, והעברתי איתה חודשיים של כיף שהורידו לי כל מוטיבציה לצאת מהדירה בחודשיים הראשונים שלי בתל אביב. לא הייתי צריך לצאת מהבית, כי בעולם שלי הייתי המאמן הכי גדול בעולם.
ובנקודה הזאת הבנתי, בפעם הראשונה ואחרי עשרות ימים (אם לא חודשים) מחיי, שאני מכור. לקחתי החלטה למחוק את המשחק. וחשבתי שניגמלתי.
זה החזיק שנה בערך. בסוף שבוע משעמם בטבריה החלטתי להתקין את המשחק שוב ולנסות. ובגלל שהייתי מודע יותר לבעיה שלי, היה לי תנאי - אסור לי להתקין את המשחק במחשב שלי בתל אביב, כי אסור שזה יבוא על חשבון החיים האמיתיים שלי. בטבריה, כשאני מבקר את ההורים, הרשתי לעצמי כי האלטרנטיבה היא ללכת לבקר את הדודות שלי (ויש הרבה כאלה).
אז יאללה. לקחתי את ניוקאסל, וגם כאן הסיפור חזר על עצמו, כשהעלתי את הקבוצה לפרימייר ליג, ובמשך 34 עונות הפכתי להיות המכבי תל אביב בכדורסל של הליגה האנגלית, עם 27 אליפויות. השיא, ללא ספק, היה כשהנהלת הקבוצה החליטה להקים לקבוצה איצטדיון חדש (כי הישן היה קטן מדי), והיא החליטה לקרוא לאיצטדיון החדש הזה על שם המאמן הנערץ ביותר אי פעם - אני!

Moshe Park - איצטדיון על שמי!!!!


ואז הגיע היום בבוקר - אחרי שחודשים מחיי בוזבזו לריק, ואחרי שהשגתי כל דבר אפשרי במשחק הזה, החלטתי שוב, להפסיק. אין לי יותר שום אתגר, ואני יכול להניח בצד את ההתמכרות, ולחזור לחיים האמיתיים.

לפחות עד מחר בבוקר, כשהגרסה החדשה, Football Manager 2012, תסיים לרדת למחשב.
בינתיים אני קופץ לבקר דודה.