שלושה סרטים גרועים שראיתי

סקירה קצרה של כמה סרטים גרועים שראיתי לאחרונה. בבקשה, אל תצפו בהם.

 

סרט גרוע מס' 1:

טורפים - Predators

הופה! כמה חיכיתי לסרט הזה.
כל סרט שיוצא ממחנה טרנטינו יוצר אצלי ציפייה אוטומטית, וכששמעתי שרוברט רודריגז עושה רימייק ל"הטורף" הוא מיידית עלה לראש רשימת הסרטים שאני רוצה לראות.
אבל אז התחילו החדשות הרעות - רודריגז לא הולך להיות הבמאי! במקומו הבמאי יהיה שום-שם, סתם מישהו שלא עשה שום דבר מענין לפני כן. החדשות הרעות המשיכו כשראיתי את רשימת השחקנים - השחקן הראשי הוא אדריאן ברודי! שהוא שחקן מצויין, אבל למען בודהה, במקור הכוכב היה שוורצנגר!!!!!!! הם באמת ציפו שנסכים לקבל במקומו את הפסנתרן????!?

נו טוב. אולי אני טועה. (הערת העורך - אני אף פעם לא טועה).

אחד הדברים שיכולים להציל סרט כזה, הוא בחירת דמויות מענינות.
שימו לב לבחירה מלאת המקוריות:

חייל קומנדו אמריקאי שהפך לשכיר חרב. ולא, זה לא חניבעל מצוות לעניין (לצערנו).
צלפת מצה"ל, שעושה גם חלטורות ל-CIA. כי יהודים יעשו הכל בשביל כסף.
רוסי עצום ממדים, שלא מדבר הרבה (גם ככה אף אחד לא מבין רוסית) אבל הורג הרבה.
חייל יקוזה יפני, שלא מדבר הרבה (גם ככה אף אחר לא מבין יפנית). אבל הוא יודע להשתמש בחרב יותר טוב מדרת' וויידר (כי הוא יפני).
משוגע מקסיקני שעובד בשביל קארטל סמים. בעצם התאור הזה מיותר, היה מספיק לכתוב מקסיקני ושהסרט הוא אמריקאי. ואז ברור שהוא משוגע ועובד בשביל קארטל סמים.

יש עוד כמה, אבל כבר הבנתם שמה שיש פה זה בעיקר ערימה של קלישאות.
נו טוב, אולי האקשן יהיה טוב. NOT!

סרט כזה חייב להיות מותח. הצופה חייב להיות על קצה הכיסא, ולקפוץ בכל פעם שיש (אפילו רק) רמיזה לקיומם של הטורפים. כאן, לא רק שאין בכלל מתח, אלא שבחלקים גדולים היה לי פשוט משעמם.
כל כך צפוי, כל כך בנאלי, כל כך מזויף, כל כך... נאום של ביבי.
פשוט קיוויתי שיבוא איזה טורף ענק ויהרוג את כולם אחרי 20 דקות, ואז יחפש לעצמו טורפת והסרט יהפוך לפורנו מפלצתי.

זה לא קרה.

סרט גרוע מס' 2:

טרון: המורשת - Tron: Legacy

טרון. שנים שמעתי על סרט הקאלט הזה, ואף פעם לא יצא לי לראות אותו. מוזר, אם מסתכלים על העלילה ועולם התוכן שלו. משחקי מחשב, תכנות ומדע בדיוני זה בדיוק אני (חרוז!). אז כששמעתי שסרט המשך אוטוטו יוצא, ישבתי לראות את המקור משנות ה-80.
יש סרטים שלא עומדים במבחן הזמן, וטרון המקורי הוא אחד מהם. ללא מימד הנוסטלגיה (כי אף פעם לא ראיתי אותו), טרון נראה לי כמו B movie למתקדמים. הוא מספר על האקר שנשאב לתוך המחשב ומתמודד מול "תוכנות" (programs) במשחקים שונים. בשנת 82 הוא היה פורץ דרך, אבל מאז כל כך הרבה סרטים השתמשו באלמנטים ממנו, שהוא פשוט נשאר מאחור.

אז ניגשתי לחידוש עם אופטימיות לא זהירה. הרעיון נשאר מצוין, נשאר רק שהביצוע יהיה עדכני והאפקטים משוכללים יותר וזהו, יהיה אחלה סרט. בתאוריה.
בפועל, הסמל הקטן שאתם רואים מעל הלוגו של הסרט בפוסטר שלמעלה הוא זה שמפריע לסרט להיות לא גרוע (זה כל מה שביקשתי - שיהיה לא גרוע. אבל הוא גרוע.). וולט דיסני, גם עכשיו, היא בסופו של דבר חברה שמפיקה סרטי משפחה. אני גבר, גם עכשיו, ולכן בסופו של דבר אני חושב שסרטי משפחה משעממים.

מה שהיה צריך להפוך את האופטימיות שלי מלא זהירה לכן זהירה עוד לפני שראיתי את הפוסטר, היו שני דברים - השחקן הראשי והבמאי.

כוכב?

 השחקן הראשי נראה לי מיד כמו יוצא N' Sync, ובגללו פחדתי שהסרט יהפוך לעוד חיקוי "דימדומים" שקהל היעד העיקרי שלו הוא נערות בנות 12 (בדיעבד, טעיתי. קהל היעד האמיתי של הסרט רחוק מאוד מזה. הוא יותר קרוב לילדות בנות 16).
גם את שמו של הבמאי, ג'וזף קוזינסקי, לא שמעתי מעולם. בדף ה-IMDB שלו "טרון: המורשת", מסומן כסרט הראשון שלו בתור במאי! די מוזר שסרט הבכורה של במאי אלמוני הוא סרט בתקציב של 170 מיליון דולר לא כולל שיווק. אז יצאתי לחפש מה הבחור עשה לפני כן שגרם לאולפני דיסני לתת לו את אחד הסרטים הכי מצופים (פתאום בא לי וופל) של השנה. זה מה שמצאתי - פירסומת למשחק הוידאו (המצוין) Gears of War. כן כן, הוא עשה פירסומת למשחק. וחוץ מזה עוד פרסומת למכונית. על סמך זה נתנו לו את הסרט. כנראה ש"אמריקה - ארץ האפשרויות הבילתי מוגבלות" היא לא קלישאה.

אז נקודת ההתחלה של הסרט לא הייתה טובה.
ולצערי גם לא נקודת האמצע ובמיוחד לא נקודת הסוף (נקודה שבקושי הגעתי אליה).
אולי בגלל שקהל היעד של הסרט הוא ילדות בנות 16, הרגשתי כאילו ילד בן 17 כתב את התסריט. כל כולו קלישאות אחרי קלישאות. קלישאות שהרדימו אותי יותר טוב מכוס יין בשעה 2 בלילה. הייתי צריך להפסיק 3 פעמים באמצע הסרט ולשחק ב-Gears of War (שדרך אגב גם הוא מלא קיטץ' אמריקאי, אבל לפחות שם האקשן טוב) כדי להעלות את האדרנלין קצת כדי שאני אוכל לשרוד את כולו.

ויזואלית, הסרט דווקא די מדהים. הוא נראה כמו ילד שנוצר בעקבות יחסי מין בין סקרלט ג'והנסן ל-iPad. הכל נקי, מסורטט וזורם. חבל שסקרלט עצמה לא הופיעה בסרט. או אצלי בדירה. הייתי שמח להתחיל איתה מורשת.

כדי שסרט ההמשך של סרט ההמשך הזה יהיה טוב, חייבים לתת אותו לבמאי משוגע ומטונף. במאי שיפתיע ולא ינסה למכור לנו טלפונים של נוקיה ואופנועים של דוקאטי.
שיתנו אותו לאסי דיין.

דוקאטי: המורשת

 סרט גרוע מס' 3:

פלישה עולמית: הקרב על לוס אנג'לס - Battle: Los Angeles

אפשר לסכם את הסרט כ"דוגמא קלאסית לאיך טריילר טוב מוכר סרט גרוע":

במבט חטוף זה נראה לי כמו שילוב של "היום השלישי" עם "בלאק הוק דאון", שני סרטים שאני מאוד אוהב. ידעתי שיש סיכוי להתאכזב, גם כי הביקורות היו גרועות (שזה לא הפתיע אותי), וגם בגלל ההיסטוריה של סרטים דומים שיצאו בעשור האחרון (כמו החידוש ל"ביום שהעולם עמד מלכת" או "סקייליין") שבדרך כלל היו יותר גרועים מפרק גרוע של "החיים זה לא הכל", אבל לא היה איכפת לי כי ראיתי שמישל "הגוף" רודריגז מככבת.

הגוף

אוי מישל.

*לוקח 10 דקות הפסקה*
איפה היינו? אה, הקרב בעמק הבכא. או על לוס אנג'לס. same same.

אז הוא לא היה "היום השלישי". שום דמות מצחיקה טיפה, שלא לדבר על וויל סמית' או ג'ף גולדבלום. שום הומור עצמי או מודעות עצמית. סתם המון פיאו פיאו (קולות של רובי צעצוע).
וגם הוא לא "בלאק הוק דאון". אין שום מתח ואינטנסיביות (למרות שגזע רובוטי של חייזרים התקיף את האנושות), שלא לדבר על ריאליזם (כי גזע רובוטי של חייזרים התקיף את האנושות) ואין שום דמות מגניבה כמו טום סייזמור.

סייזמור. יש לו sex tape בסגנון פריס הילטון. חפשו.

טוב, נו. לא באמת ציפיתי שהוא יהיה סרט טוב. אבל גם לא כל כך גרוע. את כל רבע השעה האחרונה אני בכלל לא זוכר, כנראה בגלל שנרדמתי כי שיעמם לי לראות חיילים אמריקאים מלאי פטריוטיות וטימטום. אוי הטימטום. למזלם של האמריקאים אלה רק שחקנים ולא החיילים האמיתיים שלהם, כי אם האמיתיים גם היו כל כך מטומטמים הם לא היו מנצחים מלחמה לפחות 60 שנה.
הממ... רגע. מתי הם ניצחו מלחמה בפעם האחרונה..?

ואם כבר היה חרא, אז לפחות עוד קצת מישל רודריגז:

הגוף