8 ביוני 2011

אנשים משוגעים


היה לי קצת זמן פנוי השבוע (?!). החלטתי למלא אותו בסדרה.
משחזרתי הספקתי כבר לראות כמה סדרות -  את The Corner (של דיוויד סיימון הגאון, ואהבתי ממש ממש), Broadwalk Empire (שהיתה טובה, אבל זה לא סקורסיזי, למרות שבפועל זה כן), ו-The Pacific (שהיתה ניסיון נחמד לשחזר את "אחים לנשק". לא יותר.). וגם השתעשעתי עם התוכנית של דייב שאפל (תוכנית המערכונים הכי מצחיקה מאז הקומדי סטור), שכבר ראיתי את כולה אבל תמיד כיף לראות שוב.


אני במצב רוח רגוע לאחרונה, אז החלטתי לתת הזדמנות שניה ל-Mad Men. לפני שנה בערך ניסיתי אותה, והתיאשתי אחרי הפרק השלישי. היא פשוט היתה איטית מדי בתור ממתק אחרי יום עבודה. אבל השבוע, עם מצב רוח ומצב תעסוקתי שונה, סיימתי את העונה הראשונה תוך שלושה ימים (מודה שרוב הצפיה נעשתה בין השעות 1 ל-4 בבוקר, בזמן שאני מחכה למשחק ה-NBA היומי). זה לא שהיא היתה מדהימה, אבל היא פשוט פגעה בול למצב רוח הנוכחי שלי, וגם לא היה משהו אחר לראות. לפחות עד ש-Breaking Bad תחזור.

עדין לא הבנתי למה קוראים לה ככה. אולי משחק מילים על Ad Men?
למי שלא מכיר, Mad Men היא סדרה על משרד פרסום בתחילת שנות ה-60. היא מנסה מאוד להיראות אותנטית לתקופה, ונראה לי שזה מה שאני הכי אוהב בה. בזכותה למדתי הרבה דברים על שנות ה-60, כמו:
  • כולם שותים וויסקי. כל הזמן. די ברור שכולם בשנות ה-60 היו אלכוהוליסטים. וגם אין להם בעיה לנהוג אחר כך (חוץ מפעם אחת שבאמת האוטו של דרייפר זכה לטוטאל לוס. אבל זו רק פעם אחת.).
  • כולם מעשנים. כל הזמן. בכל מקום. והיה נורמלי אז להדליק סיגריה ברכבת. או באמצע פגישת עבודה. או בשירותים.
  • כל הנשים פקידות. לפחות עד שהן מוצאות בעל ואז הופכות לעקרות בית. ולכולן בסדר עם זה. יותר מזה, הן אפילו שואפות להפוך לעקרות בית. זה סימן שהן מצאו בעל טוב.
  • יש ז'אנר מוזיקלי אחד – סווינג.
  • לא היה אז אינטרנט.
זה צריך להיות השם האמיתי שלה.
מה שאני לא יודע, זה אם כל הדברים האלה בכלל נכונים, כי כל הדמויות פחות או יותר זהות. יכול להיות שיוצרי הסדרה סתם בחרו כמה תבניות ורצו איתן, כי כבר אף אחד לא באמת זוכר יותר מה היה אז. ואני בטוח שמי שכן היה אז ממש שונא את הסדרה, כי הוא חושב שרידדו את החיים שלו לכמה סטיגמות שחוזרות על עצמן.





ועכשיו ממש מסקרן אותי לראות סדרה שיעשו עוד 50 שנה, עלינו. על איזשהי קבוצה של אנשים בשנת 2011. מענין אותי לראות לאיזה תכונות ופעולות האדם הממוצע של 2060 ירדד אותנו.
אני מנחש שחלק מהן יהיו: 
  • כולם שותים כל הזמן. יהיה די ברור למי שיצפה בזה שכולם ב-2011 היו שיכורים. וגם אין להם בעיה לנהוג אחר כך.
  • כולם מעשנים. ובאופן מוזר, דווקא עישון הצמח שחוקי בשנת 2060 לא יהיה חוקי בשנת 2011, ועישון הצמח שחוקי בשנת 2011 לא חוקי ב-2060.
  • כל הדמויות ידברו אחת עם השניה דרך מכשיר שפולט קרינה קטלנית. ובחוכמה הן מצמידות את המכשיר שפולט קרינה קטלנית למוח.
  • כל הדמויות יתעסקו כל הזמן במכשיר מוזר הנשלט ע"י האצבעות. הדבר היחיד שהאצבעות שלהן יעשו היא ללחוץ על כפתור כחול, שנראה כמו ההוא שם למטה, שוב ושוב עד שיופיע סימן אדום בראש המסך של המכשיר.
  • בכל ויכוח הדעות יתחלקו בין שני הקצוות. כולם קיצוניים בדעות שלהם. אין אף פעם שטח אפור.
  • יש ז'אנר מוזיקלי אחד – פופ.

יהיה מעצבן ממש לראות שכל הצעירים של 2060 חושבים שאנחנו כל כך רדודים, הא?

3 תגובות:

רוני אמר/ה...

מד מן - מד זה קיצור של מדיסון שזה שם הרחוב שבו כל חברות הפרסום היו, ולכן אם היית איש פרסום היו קוראים לך מד מן. בגלל זה בעברית הסדרה נקראת בשם הצולע הגברים של מחוז מדיסון.

רוני אמר/ה...

חוץ מזה ראיתי עכשיו את הפרק הראשון והשני של the killing. אהבתי. אבל אני תמיד אוהב סדרות שבהן בחורה נרצחת בפרק הראשון ובשאר הסדרה מנסים לגלות מי רצח אותה.

מיקו אמר/ה...

טוב לדעת. ו"הגברים של שדרות מדיסון" הוא כנראה התרגום הכי גרוע לשם מאז שהפכו את B Movie ל"כוורת בסרט".

ו-The Killing תהיה כנראה הבאה בתור. אני אראה אחרי שאני אסיים את ארבעת העונות של Mad Men (כנראה בשבוע הבא :)

הוסף רשומת תגובה