לילה

(פסקול לפוסט:)

שוב, לילה ואני קצת שתוי. לא מספיק כדי לרצות לישון, אבל מספיק כדי לרצות לעשות משהו. ככה זה כשמתעוררים כל יום בצהריים.

יאללה, נעשה סיבוב בשכונה. ב-3 בלילה. אז מה אם חורף וקור כלבים. אמרו עיר ללא הפסקה. נראה. חיפשתי כובע גרב.

רגע, זה עדיין קור כלבים אם אפילו כלב לא היה בחוץ?

אין כלב.

מה זה, איפה כל האנשים?

עשיתי סיבוב קטן לפאבים השכונתיים. הכל סגור. לא יכול להיות. רק 3 וחצי. אף אחד לא שותה אפילו בירה בעיר הזאת? לא יכול להיות.

גם אין הומלסים. כאלה שישנים על הספסל ומתים. איפה הם ישנים בכלל? אולי בבית.

או, חתול.

אין כלב.

ישן או מת?

נסתובב עוד קצת. בית כנסת. סגור. איזה חודש עכשיו? אולי יש סליחות. מדי פעם מונית. ריקה. אין קווי לילה בחורף. פיצוציה. המוכר ישן. אני יכול לגנוב לו מסטיקים. עוד בית כנסת. סגור. אלוהים לא עובד בשעות האלה. זה קצת כמו "28 ימים אחרי". בלי זומבים.

או, מספרה.

אין ארקדי.

אני יודע! ים! בטוח יש שם תיירים משועממים, או יותר טוב, תיירות משועממות, או זקנים שבדיוק מתחילים את שחיית הבוקר שלהם כי אף אחד לא בא לבקר אותם ומשעמם להם והם הולכים לישון ב-7 בערב, ושיום אחד הים יהיה קר מדי והם ימותו מהיפותרמיה. וגם בטוח יש אנשים שהלכו לאיבוד בתוך כיכר אתרים. או כאלה שעצרו שם רק כדי לעשות פיפי.

אבל לא, גם פה אין אף אחד.

אין תיירות

נו, אז אולי בחורף העיר מפסיקה. לכמה שעות.

התייאשתי.

ישבתי בקפה ג'ו, ב-4 בבוקר, וקראתי את העיתון של אתמול.