"תמיד יורד גשם בפורים"

נכון?
בעצם השנה לא ירד גשם. מוזר. כי תמיד יורד.
רגע - עכשיו, כשלא ירד גשם, עדיין אפשר להגיד "תמיד יורד גשם בפורים"? זה בכלל משנה?
נראה לי שלא. זה מהמשפטים האלה, שלא משנה מה קורה במציאות אנשים ימשיכו להגיד אותם.

"תמיד חם ביום כיפור."

אני עצלן מדי כדי לבדוק באמת, אבל יש לי תחושה שברוב השנים לא יורד גשם בפורים. בעיקר כי הוא נופל בדרך כלל במרץ ואנחנו חיים במדבר. אבל מספיק שפעם ב-5 שנים כן יורד והורס למישהו את התחפושת, וזהו, אותו מישהו יזכור תמיד שירד לו גשם בפורים. והשיוך הזה של אירוע שקורה בתאריך מסויים מקשר את האירוע לתאריך, סתם כי זה משהו שזוכרים.

זה דומה לעוד כל מיני דברים.
נגיד, כשאני לומד מילה חדשה (בדרך כלל באנגלית, אבל לפעמים גם בעברית), אני פתאום שומע או קורא אותה בהמון מקומות, ואני לא מבין איך לא הכרתי אותה לפני. ואז זה דועך, כי היא מפסיקה להיות מילה חדשה ואני כבר לא שם לב אליה.

או שאולי זה קשור לחוקי מרפי.

מרפי

אף פעם לא האמנתי בהם.
בבסיס של חוקי מרפי יש את "אם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש." ואף אחד לא שם לב שזה חרטא. רוב הדברים לא משתבשים, אבל לא שמים לב לזה בכלל, כי את כל תשומת הלב תופס מה שמשתבש.
וזה עוד בסדר כשזה נשאר תחת המטרייה של חוקי מרפי, כי למרפי אין בקשות מיוחדות ממי שמאמין בחוקים שלו. אבל הכל משתנה כשאת החוקים האלה קובע מישהו שקוראים לו אלוהים. כי לאלוהים יש דרישות. והרבה.

"אלוהים גדול."

אתמול ראיתי את "The Grey".

סרט די מעפן במסווה של סרט עם מוסר השכל ותובנה על המין האנושי (כשבפועל הוא סרט קיטצ'י להחריד עם צילום ובימוי די טובים). אחרי שמתרסק המטוס (אופס, ספויילר), כשהניצולים מנסים להבין למה דווקא הם ניצלו וכל השאר מתו, מיד קם מי ששיבח את האלוהים שלו על העובדה שהוא עדיין חי. וכנראה נורא קל במקרה שלו לחשוב ככה. לפני שהיה לי זמן לחשוב על זה, היה את מי שאמר לו שוואלה, טוב שהוא חי, אבל 10 מטר ממנו יש 20 גופות של אנשים שמתו, וכנראה שהם לא נמצאים עכשיו בכניסה לגן-עדן, ליד המוסך להתקנת כנפיים. אבל כנראה שאתה חי מתי שאתה לא אמור להיות, 20 גופות זה משהו שאפשר להתעלם ממנו.

מה כל זה אומר?
לא יודע. אבל מחר אמור לרדת גשם.