שירז

• אף פעם לא אהבתי את יאיר לפיד.
  לא יודע למה.
  אולי כי הוא תמיד אומר דברים ברורים מאליהם שאין לך ברירה אלא להסכים להם ואני שונא קלישאות.
  אולי כי הוא כזה מוצלח ועשיר ויפה ושרירי ואני לא.
  אולי כי כולם אוהבים אותו. ואני אוטומטית לא אוהב את מה שכולם אוהבים.
  אולי כי תמיד כשהוא שאל מרואיינים שלו את השאלה הדבילית "מה ישראלי בענייך?" ראו בעיניים שלו שהוא מת שהמרואיין יגיד "אתה, יאיר. אתה."

ב-2004 כתבתי את השם שלו על מטרה במטווח. כן, לא חשבתי על זה עד הסוף.
לסוכן השב"כ שקורא את זה - אינני מעודד התנקשות ביאיר לפיד. חס וחלילה. שייבדל לחיים ארוכים יותר משלי.
לדביל שקורא את זה ובגלל התמונה רוצה להתנקש ביאיר לפיד - באמא ש'ך, אל תסבך אותי.

• - אתה יודע, קצת מוזר הקשר הזה שלנו.
  - מוזר שהוא קיים בכלל.
  - כן. בסדר, אנחנו זורמים.
  - שתדעי, אנחנו כנראה לא נחיה באושר ועושר עד עצם היום הזה.
  - כן, הבנתי את זה כבר.
  - אז סבבה.
  - כן. זורמים.
  
  אחרי יומיים לא ראיתי אותה יותר.

• בר רפאלי הזאת.
  איך זה שכולם מדברים עליה כל הזמן? וזה עוד בלי אלה שלא מדברים עליה. אלה שרק מדמיינים.
  אני בדרך כלל לא שוביניסט (לפעמים כן, כי זה כיף), אבל לדעתי היא נמצאת איפה שהיא נמצאת עכשיו רק בגלל גבר. בגלל לאונרדו. או ליאו, איך שהיא קוראת לו.
  אני לא חזק בגיא פינס, אז אני לא מכיר את רוב המפורסמים פה (אני מכיר גם רק חלק קטן מאוד מהלא מפורסמים). אבל איכשהו אני יודע עליה הכל, מבלי שניסיתי בכלל.
  לדעתי אני רואה אותה יותר מאשר אני רואה את אמא שלי.
  

• ראיתי סרט ישן על בית כלא.
  מגניב הקטע הזה של כלא. כלומר, חוץ מהעובדה שאי אפשר לצאת ממנו, וגם יש סיכוי גבוה מהממוצע למות. זה נראה כמו משהו שהייתי רוצה לנסות. ככה לאיזה חודש.
  כמובן, בתנאי שיעברו להשתמש בסבון נוזלי.
  אני לא מתכופף בשביל אף אחד.

• חיכיתי עם העונה השלישית של Treme עד שיגיעו הטלוויזיה והרמקולים החדשים. כי ידעתי שלא נשארו עוד הרבה פרקים וכשזה ייגמר לא יהיה יותר, אז אני רוצה להנות ממה שנשאר כמה שיותר.
  ואיזה כיף זה, כל החצוצרות והטרומבונים האלה.
  ואיזה קטע שהרוב המכריע של האנשים מעדיף לראות The Voice.
  אולי אני לא שייך לפה.

• שיר לשבת:
  אקשן ברונסון. הוא אלבני. וג'ינג'י. וגם שף. תמיד שר על אוכל ושניצלים.
  כנראה שאתם לא בקטע, ובטח תפסיקו את השיר האמצע.