דייט כושל, מספר 173

מישהו הביא לי מספר טלפון של מישהי. אמר "דבר איתה, היא בסדר היא."
ידעתי שהוא כנראה טועה, אבל אני אופטימי מטבעי (שקר), אז זרמתי.
גיששתי קודם, כי אני שונא להפריע.

כשהחזירה צלצול כבר היה לילה והייתי קצת שיכור (במקרה), והזהרתי מראש שאני עלול לדבר שטויות. ודיברתי. היא בעיקר הקשיבה, וצחקה. אם הייתה מדברת יותר אולי הייתי שם לב שהיא לא בדיוק כוס התה שלי (בכוונה בחרתי בביטוי הזה כי אפשר לנקד את אחת המילים בו בצורה קצת שונה ואז זה יוצא מצחיק ועדיין נכון באותה מידה).
למחרת בבוקר, כשניסיתי להיזכר על מה דיברתי איתה וקראתי מחדש את ההתכתבות בנינו אחרי השיחה, עלה החשד הראשון - היא שלחה לי שתי הודעות, ובשתיהן היה סמיילי קורץ.

סלידתי משולחי הסמיילי הקורץ ידועה בציבור, וגם עכשיו, כשאני קורא את ההודעות שוב, אני לא מבין למה היא התכוונה. היא כתבה לילה טוב, ואז קרצה. האם היא לא באמת התכוונה שיהיה לי לילה טוב? או שהיא רמזה שהיא תדאג בעצמה שיהיה לי לילה טוב? שתי האופציות לא הגיוניות, אבל לא הצלחתי לחשוב על עוד אחת. לא יודע. אולי אני צריך לבקש ממישהו להסביר לי איך ולמה משתמשים בסמיילי הזה.

אז קבענו להיפגש. היא איחרה. כשהגיעה כבר הייתי בסוף הבירה הראשונה. בהתחלה בעיקר הקשבתי בזמן שהיא בילבלה לי בביצים מטפורית, ושתיתי עוד שתי בירות. אחר כך כבר הייתי טיפה שיכור (הפעם לא במקרה) והיא לא עניינה אותי אבל הבירה היתה טעימה, אז במקום ללכת הביתה עברתי לדבר שטויות בתפזורת למטרת בידור עצמי. אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי (אני זוכר בערך שתארתי לה איך העולם יהיה עוד 100 שנה ולמה הנכדים שלנו יהיו קומוניסטים, ושצריך לשלול זכויות אדם בסיסיות מכל מי שחושב ש"חברים" טובה יותר מ"סיינפלד"). אני כן זוכר את הבעת הפנים שלה משתנה לאט לאט מחיוך למבט שאומר "מה אני עושה כאן ומי זה המוזר שיושב מולי??" (מבט שבטח היה מוצדק, כי אני רואה אותו לפעמים אצל אנשים שמדברים איתי).
דווקא כשהיה ברור שהערב צריך להיגמר, היא הוציאה מהתיק אורביט והציעה לי גם. פיספסתי משהו? היא איכשהו בכל זאת נהנתה מהשעה המיותרת הזאת וכבר חושבת על הצעד הבא? אני לא מבין נשים אז זה בילבל אותי, אבל למרות שאני אופטימי מטבעי (שקר) הבנתי שאין שום סיכוי שהערב הזה ישתנה לטובה.
ואז היא עשתה לי את הטריק הידוע שפעם היה איכפת לי כשעשו לי אותו - היא הלכה לשירותים בדיוק שהזמנו חשבון. אז שילמתי. גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות (או משהו כזה).
נפרדנו לשלום בקרירות (אורביט או לא אורביט) וחזרתי הביתה בהרגשה שביזבזתי את ערב יום חמישי שלי (הערב האהוב עלי בשבוע. וידוע שאני אוהב ערבים).

למחרת קיבלתי את זה:

קראתי וצחקתי. בעיקר כי לא היה בהודעה שום סמיילי קורץ.