חם לי

• הלכתי להסתפר.
  כאילו כרגיל. רק שהפעם החלפתי ספר.
  לא אמור להיות סיפור גדול, בהתחשב באין שיער שיש לי. אבל כן סיפור גדול, בהתחשב בכך שאף פעם לא החלפתי ספר.
  כבר 9 (!!!) שנים שאני מתאם את ההגעות שלי לטבריה עם הצורך להסתפר. בחורף מדי פעם, בקיץ יותר. חם לי.
  אז נכנסתי לספר השני בחיים שלי, מתחת לבית. שישי בבוקר, איך שהוא פתח.
  כבר  היה מישהו בפנים. דיברו על דירות ועל בעלי דירות. שיחה קבועה בתל אביב.
  ראה שנכנסתי. זיהה שאני בשר טרי.
  "פעם ראשונה פה? קח, יש פה עיתון. 7-8 דקות אני איתך."
  הסתכלתי מסביב. מוזר. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שאין טלוויזיה עם ערוץ 24.
  הייתי בטוח שיש כזה בכל המספרות. אבל אצלו לא.
  טלפון צילצל. "הלו? כן, פתוח. אני עד שלוש פה. לא, עדיף שלא תביא כלב." איפשהו בתל אביב מסתתר גם ספר כלבים בטח.
  אחרי 7-8 דקות הוא היה איתי.
  "מה לעשות?", שאל. עשיתי עם הכתפיים. מה, הוא צוחק עלי?
  "טוב, מתי פעם אחרונה הסתפרת?" שאל לפני שהספקתי לצחוק בעצמי.
  "חודש". תדירות גבוהה. אנחנו באוגוסט וחם (מוטיב חוזר בחיים שלי, החום).
  הוא הנהן. כאילו חישב בראש כמה השיער צומח בחודש, ולפי זה הבין מה לעשות.
  בזמן שקיצץ, התעניין בי. "אתה עירקי?"
  "כורדי", עניתי, בגאווה מזויפת.
  "כורדי?? אז איך הגעת לפה? אין כורדים בתל אביב." הא?
  "אין??"
  "אין. אתה מכיר פה כורדים?" שאלה טובה.
  "לא יודע. אף פעם לא התעניינתי."
  "אני אומר לך אין. גם אין פרסים. אני פרסי, ואני אומר לך גם פרסים אין."
  "לא יודע. אבל זה הגיוני, שמו אותנו רחוק מתל אביב. רק החזקים שרדו את הדרך." שיחקתי אותה אמנון לוי.
  נכנסה מישהי עם מישהו. לקוחות קבועים. אמרה לו "רוצה לעשות לי פן?"
  הוא צחק. "פחחח, נראה לך שאני אעמוד חצי שעה כמו טמבל בשביל 50-60 שקל?? בואי אני אתן לך 50 שקל ותעזבי אותי בשקט."
  ברגע הזה ידעתי שעשיתי בחירה נכונה.
  
  
• וכן, החום הזה. נמאס לי ממנו.
  חם לי הרבה יותר מרוב האנשים, את זה אני יודע ממזמן.
  קראתי שהמוח הוא יוצר החום המרכזי בגוף. ככה אני גם מנחם את עצמי. חם לי יותר מכולם כי המוח שלי גדול יותר משל כולם.
  אבל באמת נמאס לי. שיגיע כבר הכפור, החושך, והרצון לחיות גם כשהמזגן לא דלוק.
  
  
• משפטים שנזכרתי שאמרה לי פעם:
  - "יש לך לב של דביל עם מוח של אינטיליגנט."
  - "לא יעזור לך, אתה בנאדם טוב למרות שאתה חרא."
  - "יש לך תובנות טובות למרות שאתה אידיוט."
  
  
• תוך כדי עוד דייט כושל, הכושלת ניסתה לחנך אותי. "מה, אתה לא משחק בקנדי קראש???"
  עד אותו רגע לא ידעתי מה זה. עכשיו אני יודע, והחיים שלי פחות טובים.
  הבת זונה, לקחה לי כבר איזה כמה שעות מהחיים, ואני רק בשלב 30.
  
  
• רציתי לכתוב עוד, אבל אני עייף.
  החום מעייף.
  ביי.