20 ביולי 2011

דלוריאן

יש כל מני דברים שאני לא מבין איך עובדים. יכול להיות שאני מבין פיזיקלית איך הם עובדים, אבל המוח שלי עדין לא מקבל את זה. וגם יש כל מיני דברים שאני פשוט לא מאמין שקיימים. מבין איך הם עובדים, והמוח שלי אפילו מקבל את זה, אבל עדין, לא מעכל שזה באמת קיים. דברים קטנים שגורמים ליום יום שלי להרגיש כמו "בחזרה לעתיד 1.5" (כי ב"בחזרה לעתיד 2" הם נסעו לשנת 2015, ורוב הדברים שהיו שם עדין לא קיימים, כמו הנעליים עם Power Laces).


Nike Air McFly


כמה דוגמאות שעולות לי לראש:


  • אני לא מבין איך נושאת מטוסים צפה. אני מבין את עקרון הציפה, שגוף צף אם הוא קל מכמות המים שהוא דוחק וכל החרא הזה (למרות שבזמן שצללתי בעצמי לא כל כך הצלחתי ליישם את ההבנה הזאת). ועדין, לא מסכים לקבל איך משהו ששוקל 100,000 טון צף על המים. ואני טובע.
  • ועל אותו משקל, אני לא מבין איך מטוסים באמת טסים. אני מבין את עקרון העילוי וכל החרא הזה, אבל המוח שלי לא באמת מקבל את העובדה ש-400 טון אשכרה (מת על המילה הזאת. במיוחד מאז שגיליתי שאפשר להחליף אותה במילה האנגלית actually והמשמעות תהיה זהה. מעניין אם זה צרוף מקרים.) עולים לאוויר, ויותר מזה, נשארים שם.
  • ובכלל, כל הקטע של תחבורה אווירית והיכולת של כל אחד לקנות כרטיס ברגע זה לכל מקום בעולם, ללכת לשדה תעופה ולהיות שם עוד כמה שעות מדהימה אותי. לדוגמא, אני יכול להחליט שאני רוצה עכשיו ללכת לטבריה. במקביל, מישהו שגר לידי מחליט שהוא רוצה עכשיו ללכת לאתיופיה (במטוס, לא ללכת באמת). שנינו נגיע באותו זמן.
  • Wi-Fi. או בשמו העממי - weefee. כן, בסדר, אני יודע שבגדול זה סתם גלי רדיו כמו כאלה שעבדו לפני 100 שנה, אבל עדין אני לא מאמין שאני יושב עכשיו על המחשב כשמקביל אני מוריד את הסרט Rope (היצ'קוק, 1948. אמור להיות טוב) ואת Not Married With Children XXX (לא יודע מי הבמאי ומה השנה, אבל בטוח יהיה טוב) בלי ששום כבל מחובר למחשב (ושחלק מהפוסט הזה כתבתי בזמן שהייתי בכלל בשירותים).
  • וזה מזכיר לי שפעם היינו מסתפקים ב-50 "גיפים" שהיו מסתובבים על דיסקטים (שהיה כתוב עליהם "מקולקל" כדי להטעות את האויב ואת אמא) בכל השכבה, כשעכשיו אני יכול לעשות סטרימינג לכל סרט פורנו שיצא אי פעם מיידית ליד שלי. ות'כלס (אני אף פעם לא זוכר איפה שמים את הצופצ'יק במילה הזאת) כל דבר אחר שאפשר להשיג היום בקלות לעומת לפני 10 שנים בגלל המהירות של האינטרנט. אני נזכר איך הייתי מרוצה כשהראו לי את נאפסטר בפעם הראשונה (הייתי בן 16 לדעתי). הייתי בהלם שאני יכול למצוא שיר שאני רוצה לשמוע, להתחיל להוריד אותו, ללכת לישון ואז הוא יהיה אצלי במחשב בחינם למחרת בבוקר. היום ברגע שאני שומע שיר אחד שמעניין אותי מזמר שאני לא מכיר אני אוטומטית מוריד את הדיסקוגרפיה שלו ומתעצבן שהיא לא אצלי אחרי 10 דקות.
  • Google Earth. אני רואה איזה מידע זמין לי, ולא חושב בכלל לדמיין מה האח הגדול רואה. אני מודה שלפחות פעם בשבוע אני מנסה לשחזר את הסצנה המופלאה מ"מצור ימי 2 - תחת מצור" (שבכלל קורה על רכבת), כשסוכני CIA מנצלים את הלוויין החדש של הממשלה כדי לעשות zoom לחוף במיאמי ולמצוא שם עלמות חן מעורטלות. אני עדין מחפש את החוף הספציפי שהם ראו שם. (הסצנה הזאת זה הדבר הראשון שניסיתי למצוא ב-youtube ולא הצלחתי).
  • בכלל, אני די בטוח שתוך כמה שנים Google ישנו את השם שלהם ל-Skynet.

  • מצלמות דיגיטליות. אני יכול לצלם עכשיו משהו, ואחרי 20 שניות לשלוח את זה למישהו שיושב על קרחון באיסלנד. וכשאני מנסה לחשוב כמה תמונות מצולמות ברגע זה בעולם, במיוחד בהשוואה לכמות שצולמה לפני 20 שנה עם פילים, זה משגע אותי. למרות שלפעמים אני בטוח שחצי מהתמונות האלה מצולמות רק כדי לגרום לאנשים להגיב עליהן בפייסבוק.
  • העובדה שטייס שטס על מטוס במהירות שגבוהה ממהירות הקול ועדין שומע את המנוע של המטוס תמיד מבלבלת אותי.
  • כל פרוייקט הגנים האנושי. אני לא באמת מבין מה הולך שם, אבל כשאני חושב/קורא על מה יכולות להיות התוצאות שלו הראש שלי מתפוצץ.
  • שקיות הקטשופ החדשות של היינץ:

  • מכונות משקאות שמקבלות כרטיסי אשראי. מה שמדהים אותי זה הדביליות של כל מי שהיה אחראי על המכונות האלה ולא חשב על זה לפני 30 שנה.
  • יש לי על האייפוד 1280 אלבומים. חתיכת פלסטיק שלא מרגישים בכיס. 1280. אלבומים. ורק לפני 10 שנים התלהבתי שיש מינידיסקים שיכולים להכיל 320 דקות מוזיקה. ועוד יותר משגע אותי שעכשיו אני יכול לקחת את כל המוזיקה הזאת ולשים אותה בענן שלא מוריד גשם.
  • אני תמיד מתייחס בסקפטיות כשאני רואה דברים שנשלטים בכוח המחשבה (חוץ מדברים שקשורים לאורן זריף או אורי גלר). זה מפחיד שזה כנראה כן עובד, כי בדוגמא למטה חיברו לבנאדם רק יד. עוד מעט יחברו לו M-16. או דילדו.




יש תחום ספציפי שאני מאוד רוצה שתהיה בו התקדמות טכנולוגית - בתי השימוש.
לא יודע בדיוק איך (מן הסתם), אבל אני לא מבין איך שום דבר בהם לא השתנה כבר X (אין לי כוח לחפש ב-wiki) שנים. אני כבר רוצה להשתמש בשלושת הקונכיות:



3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

המחשבה הזו של מבט לאחור וצירוף המילים "אתה קולט ש.." ממשיכה אצלי תמיד במחשבה על איפה גבולות הדמיון והיצירתיות יהיו בעתיד. ואיכשהו תמיד זה מגיע למתי כבר נעוף בין מקום למקום עם סילון בגב, או בכלל מתי נוכל להעתיק את עצמנו ממקום למקום. המחשבה של לעוף ממקום למקום נשמעת לי הרבה יותר סבירה כי עם כל הטכנולוגיה שיש וכל הקידמה שיש יצור חי אחד בודד עדיין לא הצליחו ליצור. יתוש. קטן. מעצבן כזה. שקם בבוקר מטייל ומחכה לעקוץ אנשים בערב. ובלילה. כשהם ישנים. כזה יתוש שאוכל. ומחרבן. שנושם. יתוש. זה נשמע מפגר. אבל .. יתוש.

אנונימי אמר/ה...

לא משנה איך מסתכלים על זה - בסופו של דבר כל אחד מהסעיפים שציינת וכמו כל דבר חדש שנוצר. נוצרים מתוך מטרה בסיסית אחת והיא - קיצור דרך.
נסיעה במכוניות יותר מהירות. טיסה מהירה למקומות רחוקים. שמיעה של מוזיקה בצורה יעילה יותר. (1280 אלבומים זה לפחות 1000 אלבומים יותר ממה שהדור הקודם שמע!!) (ולא דרך פטיפון או ווקמן). צילום של תמונות (מה זה פילים?? ומה עושים היום כל החנויות של פיתוח התמונות??)
השאלה המתבקשת היא, אם כל הטכנולוגיה הזו מקצרת תהליכים ומייעלת מפעלים ותאגידים. למה ההרגשה שאנשים עובדים קשה יותר? שיש להם פחות זמן??
מוזר...

מיקו אמר/ה...

אני חושב שאני אסכים שירדימו אותי עכשיו ויעירו אותי עוד 100 שנה. רק מהסקרנות, כדי לראות מה קורה שם.
למרות שיש סיכוי סביר שאני אצליח לראות מה יהיה עוד 100 שנה גם עם הרגלי שינה סטנדרטים.

הוסף רשומת תגובה