בחודש האחרון השקעתי הרבה זמן במוזיקה. הרמקול החדש עובד מסביב לשעון. אני שם אותו בפול ווליום כשאני מתקלח, ושמתי לב שאני גם "מבשל" (סדרת הפעולות הקבועה שאני עושה שבסוף שלה יוצא משהו שאני קורא לו פסטה) יותר מאז שהרמקול הגיע, ואני אפילו מחפש תירוצים לנקות את הדירה רק כדי לשמוע מוזיקה תוך כדי (קורטיס מייפילד הוא ללא ספק הזמר הכי טוב לניקיון).
ובגלל שאני כל הזמן עם מוזיקה, אני גם נמצא כל הזמן במצוד מתמיד אחרי מוזיקה חדשה. שעות של חפירה על rateyourmusic.com ביחד עם youtube, שומע עוד ועוד דברים עד שמשהו טוב צץ.
כל המאמץ הזה גרם לי להבין שאני מקנא בכל מי שיכול לפתוח רדיו ולאהוב את מה שהוא שומע. אני מקנא גם בכל מי שיכול בכל זמן נתון לפתוח ערוץ 24 ולקבל מוזיקה שהוא אוהב. איזה כיף זה יכול להיות! בלי לחפש, בלי לחכות שנים לאלבום שייצא (השבוע יוצא החדש של הביסטי בויז!), בלי להתאכזב. אני פשוט מקנא בכל האנשים האלה (שנראה לי שהם הרוב), שפשוט אוהבים את מה שפופולרי באותו רגע וזה מספיק להם.
ואני כותב את זה בלי טיפה של ציניות. הרי הייתי נהנה מהמוזיקה בדיוק כמו שאני נהנה עכשיו, עכשיו רק אני צריך לעבוד הרבה יותר קשה עד שאני מוצא משהו שאני אוהב. הלוואי שיכולתי להדליק טלוויזיה ולהנות משיר של שרית חדד. זה כל כך קל. הלוואי ויכולתי להדליק גלגל"צ ולשמוע בכיף מירי מסיקה. הלוואי. אני פשוט מקנא במי שיכול לעשות את זה.
ואל תספרו לי את השטות של "זה חרא מוזיקה, זה לא איכותי" וכאלה. אין דבר כזה מוזיקה איכותית. לאנשים יש נטייה להקביל איכות של מוזיקה לאייקיו המומצע של מי ששומע אותה (נטייה נפוצה בעיקר אצל אנשים עם אייקיו גבוה, כשעל הדרך הם מעלים לעצמם את הביטחון העצמי, במודע או לא במודע), וזה פשוט לא נכון. אם אדם X נהנה מקובי פרץ (שהקאבר שלו ל-Cosmic Girl פשוט אדיר) באותה צורה שאדם Y נהנה מקולדפליי, ושניהם נהנים מהמוזיקה באותה צורה שאדם Z נהנה מנינה סימון, אז מי אמר שמישהו יותר טוב/איכותי מהשאר?
מוזיקה שונה מתאימה לאופי שונה, זה כל הסיפור. נראה לי שפשוט מי ששונא מוזיקה מסוימת שונא בעיקר את אופי האנשים שהוא חושב ששומעים אותה (כמו שאני שונא את קרן פלס. ימח שמה. וכן, אני מקנא גם במי שאוהב אותה).
ובגלל שאני כל הזמן עם מוזיקה, אני גם נמצא כל הזמן במצוד מתמיד אחרי מוזיקה חדשה. שעות של חפירה על rateyourmusic.com ביחד עם youtube, שומע עוד ועוד דברים עד שמשהו טוב צץ.
כל המאמץ הזה גרם לי להבין שאני מקנא בכל מי שיכול לפתוח רדיו ולאהוב את מה שהוא שומע. אני מקנא גם בכל מי שיכול בכל זמן נתון לפתוח ערוץ 24 ולקבל מוזיקה שהוא אוהב. איזה כיף זה יכול להיות! בלי לחפש, בלי לחכות שנים לאלבום שייצא (השבוע יוצא החדש של הביסטי בויז!), בלי להתאכזב. אני פשוט מקנא בכל האנשים האלה (שנראה לי שהם הרוב), שפשוט אוהבים את מה שפופולרי באותו רגע וזה מספיק להם.
 |
| ביסטי בויז כשרים לפסח |
ואני כותב את זה בלי טיפה של ציניות. הרי הייתי נהנה מהמוזיקה בדיוק כמו שאני נהנה עכשיו, עכשיו רק אני צריך לעבוד הרבה יותר קשה עד שאני מוצא משהו שאני אוהב. הלוואי שיכולתי להדליק טלוויזיה ולהנות משיר של שרית חדד. זה כל כך קל. הלוואי ויכולתי להדליק גלגל"צ ולשמוע בכיף מירי מסיקה. הלוואי. אני פשוט מקנא במי שיכול לעשות את זה.
 |
| נינה סימון |
ואל תספרו לי את השטות של "זה חרא מוזיקה, זה לא איכותי" וכאלה. אין דבר כזה מוזיקה איכותית. לאנשים יש נטייה להקביל איכות של מוזיקה לאייקיו המומצע של מי ששומע אותה (נטייה נפוצה בעיקר אצל אנשים עם אייקיו גבוה, כשעל הדרך הם מעלים לעצמם את הביטחון העצמי, במודע או לא במודע), וזה פשוט לא נכון. אם אדם X נהנה מקובי פרץ (שהקאבר שלו ל-Cosmic Girl פשוט אדיר) באותה צורה שאדם Y נהנה מקולדפליי, ושניהם נהנים מהמוזיקה באותה צורה שאדם Z נהנה מנינה סימון, אז מי אמר שמישהו יותר טוב/איכותי מהשאר?
מוזיקה שונה מתאימה לאופי שונה, זה כל הסיפור. נראה לי שפשוט מי ששונא מוזיקה מסוימת שונא בעיקר את אופי האנשים שהוא חושב ששומעים אותה (כמו שאני שונא את קרן פלס. ימח שמה. וכן, אני מקנא גם במי שאוהב אותה).
 |
| קרן "כל דבר חוץ מ" פלס |
6 תגובות:
מבסוט שכתבת על זה בדיוק עכשיו. באחד הסופשים האחרונים העברתי את השבת תוך קריאה של (שכחתי את שמו) ספר שמדבר על הנושא הזה. דווקא מעניין.
תקצירון. מוזיקה, כמו הרבה דברים אחרים בחיים מבוססת מתמטיקה, שעוסקת בתבניות. זיהוי וחשיפת תבניות שמתבצעת באופן שלא מודעים אליו היא פעולה מתמטית. הקצב שבו אנחנו סופרים את השיר הוא קצב שניתן להלביש אותו על סדרות מתמטיות פשוטות.(מפתח)
רוב השירים הפופולארים כיום(לא אומר שאין יפים) מורכבים מקצב של רבעים. (פחות מאחד)
מוצארט,באך וכו' הלחינו בקצבים של מאות אם לא אלפים.
שילוב של מקצבים(אקורדים/סדרות) שונים נקרא הרמוניה.
אני יודע שמשעמם לך אז תהנה
http://meravmusic.blogspot.com/2010/09/blog-post.html
http://zarim.net/blog/archives/118
אני הייתי צריך תרגום. מאמין שלא תצטרך.
http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en|iw&u=http://en.wikipedia.org/wiki/Music_and_mathematics
ולגבי התמונה של פלס אני אוסיף:
לחיי העם הזה וכמה טוב שהוא חזה
תודה.
הדיסלקציה שלי לא עזרה לי לקרוא את זה. הזכיר לי למה אף פעם לא הייתי טוב במתמטיקה בבצפר.
לא מכירה אותך
וממש הגעתי לכאן במקרה.
אני חושבת שאתה גאון.
אני טוען את זה כבר שנים. אבל אף אחד לא מאמין לי.
אז אתה רוצה את הגלולה הכחולה.
זה לא לחלוטין אנלוגי, מכיוון שאין תפיסה שדגים, פטריות וחצילים הם מאכלים נחותים, אבל אני לא אוהב אותם וחבל. זה מקשה עלי למצוא מה לאכול במסעדות לפעמים (אע"פ שדגים זה יקר, אז אולי זה עדיף).
הוסף רשומת תגובה